מידי שנה עשרות אלפי רצים משתתפים בריצות מרתון בארץ. ריצה הינה אחד מענפי הספורט הפופולריים בארץ ובעולם.
הריצה מהווה נדבך חשוב ברפואה מונעת והיא טובה מאוד לבריאות. הגוף והמפרקים שלנו אוהבים ובנויים לפעילות ותנועה. התנועה מחזקת את המפרק, מזינה אותו ותורמת גם לספיגת סידן אפקטיבית יותר (שיורדת עם הגיל) יותר מכך, המכניקה של העצם עובדת כך שהעצם מתחזקת תחת עומסים.
אולם, למרות כל היתרונות הבריאותיים של הריצה, לעיתים הריצה עלולה לגרום לפציעות. אפשר לומר שריצה היא כמו תרופה- אם נשתמש במינון נמוך ומאוזן השפעתה תהיה חיובית ולא מזיקה אולם אם המינונים יגדלו עלול להיווצר נזק.
מרבית הפציעות הקשורות לריצה הינם פציעות "שימוש יתר", פציעות אלו נגרמות כאשר הפעילות הגופנית "עולה" על משך ההתאוששות הגופנית. באימון נכון יש חשיבות ליחס בין הפעילות למנוחה, כאשר עומס הפעילות גבוה מזמן ההתאוששות נגרמות פציעות כגון I.T.B.S, דלקות בגיד הפיקה, גיד האכילס, פציעות שריר וכדומה.
ריצת מרתון, מהווה, פעילות בעומס גבוה מאוד, במהלך ריצת המרתון ולאחריה יש עליה בשכיחות פציעות "שימוש יתר". בסקר שנערך בין רצי מרתון, דווח כי 1/3 מהרצים סבלו מפציעת שימוש יתר, רוב הפציעות היו פציעות ברך וקרסול, גורמי הסיכון לפציעה היו גברים, ניסיון ריצה קצר, פציעה קודמת ו- BMI גבוה.
אז מה צריך לעשות על מנת להוריד את הסיכון לפציעה?
אחד הגורמים החשובים למניעת פציעה הוא הכנה נכונה, תוכנית אימונים מסודרת טרם המרוץ, בייחוד תחת הדרכת מאמן ריצה חשובה בהכנת הגוף לריצת מרתון. תוכנית אימונים נכונה משלבת סוגי אימונים שונים (אימוני סיבולת וכוח), תזונה נכונה, שתיה מתאימה כולל משקאות איזוטוניים בכול תקופת האימונים וכמובן שילוב תקופות מנוחה.
במהלך ריצת המרתון יש להיצמד לתוכנית הריצה ולשמור על קצב הריצה המתוכנן, כמובן יש "להקשיב" לגוף ובמידת הצורך להוריד את קצב הריצה ואף להפסיק את הריצה, צריך לזכור שלמרות כל היתרונות הבריאותיים של הריצה לפי הסטטיסטיקה העולמית 1:100,000 רצים בריצת המרתון מת במהלך הריצה.
לאחר הריצה יש לבצע שחרור גופני מתאים ולתת לגוף להתאושש עם מנוחה מתאימה ושתייה.
