לאורך השנים יצא לי להיתקל שוב ושוב בשאלה שחוזרת על עצמה, בעיקר מצד נשים צעירות שנמצאות בשלבים הראשונים של מערכת היחסים: האם הוא מתרחק ממני או שסתם עובר עליו משהו?
אני שדכנית כבר הרבה מאוד שנים, ומכירה היטב את תופעת ההתרחקות, שמתרחשת כמה חודשים אחרי ההיכרות.
אותה התרחקות מפורסמת היא בדרך כלל טבעית לחלוטין, הרי שלב ההתלהבות מתחיל להתפוגג ובמקומו מגיע שלב השגרה.
לכן באופן טבעי יש פחות פרפרים בבטן, פחות התרגשות והתלהבות, וגם מבלים פחות זמן ביחד.
הכל "פחות, פחות, פחות", אבל מה שבדרך כלל הופך ל"יותר" בשלב הזה הוא הקשר הזוגי: בני הזוג אולי פחות מתרגשים אחד מהשנייה, אבל הם מרגישים יותר בטוחים בקשר שלהם, הזוגיות שלהם יותר יציבה והיחסים עולים שלב.
במקביל, מתחיל באופן טבעי תהליך התרחקות, שהוא לאו דווקא התרחקות רגשית, אלא מעין תחושה של "הוא פחות שם לב אליי", "הוא לא מתלהב ממני כמו בהתחלה" וכו'.
שאלת מיליון הדולר היא: האם מדובר בתחילתה של גסיסת הקשר, או סתם בתהליך טבעי שלא מעיד על כלום? אולי הוא טרוד בעניינים שלא קשורים לזוגיות?
מה עושים?
קודם כל, אל תגיבי בכעס או בביקורת. זה רק יסלים את המצב ויהפוך לכדור שלג. את תתנהגי אליו לא יפה, והוא "יחזיר" לך וחוזר חלילה.
אני יודעת שמדובר במשימה מאוד לא פשוטה, הרי זה לא סוד שגברים בדרך כלל לא ששים לשתף אחרים בבעיות שלהם. לפעמים צריך ממש לחלוב אותם כדי להבין מה מפריע להם.
אני סומכת על כל אישה שתלמד עם הזמן איך לגרום לגבר שלה להיפתח אליה ולשתף אותה במה שקורה איתו.
תני לו את הספייס ואת הזמן לפתור את העניינים שלו. אני יודעת שנדרשת כאן הרבה סבלנות, אבל אין ברירה.
לסיכום, כשאדם משמעותי וחשוב לנו מתחיל להתרחק מאתנו, אנחנו מיד חושדים שמשהו קרה ביחסים בינינו.
במידה ומדובר במקרה בו הצד השני פשוט עובר משהו אישי עם עצמו, והריחוק שלו לא קשור אלינו, צריך לזכור שהתמיכה הטובה ביותר היא פשוט להיות שם בשבילו.
יש לנו נטייה טבעית, מרצוננו הטוב, למהר לתת עצות ולנסות להציל את המצב. אנחנו שוכחים שהדבר החשוב ביותר הוא פשוט להראות את אהבתנו ללא תנאים.
הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית למעלה מ-25 שנה ומחברת הספרים "סטטוס: בזוגיות" ו"שניים סוכר"
www.doo-lev.co.il
