יש הנחתום. אני באמת אחלה, אבל כבר שיווקתי את עצמי מספיק. מניתי את מעלותיי וחתוליי וסיפרתי למה כדאי לצאת איתי, משל הייתי הרווקה הכי איך-לא-חטפו-אותה בעולם. גם קרוביי, חבריי ומכריי עוסקים במלאכה כשיש ברדיוס איזה קיוטי פוטנציאלי, אבל בואו, אם הייתי מושלמת הטור הזה כנראה היה הרבה יותר משעמם. לכן, אניח שלא תופתעו לקרוא 8 סיבות נבחרות לא לצאת איתי.
1. נכון מערכת העיכול? אז לי יש מערכת הקלקול
זה התפתח בערך לפני שנה (אסביר בעוד כמה טורים איך ולמה), זה לא קרוהן אבל זה קצת מתנהג כאילו זה כן, זה פסיכוסומטי, זה בא בגלים, וזה מצמצם לי את התפריט הגם ככה לא מאוד נרחב שלי. יש לי טיפול תרופתי כרוני ואני חושפת את הגוף בהדרגה לדברים שלא הצלחתי לאכול חודשים. העניין הפסיכוסומטי אומר שיכול להיות שאם יהיה לנו ריב גדול זה עלול להשפיע לרעה ביג טיים, ומצד שני, אם אתה הקיוטי, לגלות את זה עלול להשפיע לטובה ואולי בסוף אני אצליח לאכול עגבניה טרייה ויום אחד מערכת הקלקול תחזור להיות מערכת העיכול.
2. אני באה בעסקת חבילה עם 2 חתולים
כמו שאתה כנראה בא בעסקת חבילה עם הילד/ים שלך. הם לא פחות מהלב שלי. מי שיכיר אותי - אבוי אם לא יאהב אותם, ויותר מזה, אם הם לא יאהבו אותו. פרנקו אוהב את כולם, אבל נינג'ה מאשרת ולא מאשרת אנשים. בהצלחה בבחינה. מילה אחת רעה על חתולים ואתה בחוץ, חצי מילה אחת רעה על פרנקו ונינג'ה ואתה בחוץ בבעיטת עונשין, תרתי משמע.
קראו גם:
3. אין ברחוב שלי חנייה
אני גרה ברחוב ראשי, על כביש ראשי, באיזור סופר מרכזי בגוש דן, ואתה כנראה תבוא לבקר אותי הרבה כי בתכל'ס זה איזור שקרוב להכל ויש פה המון איפה לבלות, ולי יש איכשהו נטייה להכיר כאלה שגרים באיזורים פחות עירוניים. לאקס האחרון היה סיפור סדרתי עם החניות פה, ברמה שכבר קרה לנו פעם לשקול לישון אצלו במקום אצלי, נסיעה של מעל שעה דרומה, כי לא מצאנו חנייה.
4. אני לא משהו עם זמנים
יותר כמו זוועת עולם. מתחת לכל ביקורת. בוסגה יודעת להבליג לי על איחורים למשרד (+ אני נשארת עד מאוחר להשלמת הזמן), אבל בגדול? אם אתה רוצה לבוא לאסוף אותי ב-21:00, תגיד שאתה בא ב-20:00.
5. אני לא ספונטנית בעליל
כמה אני לא ספונטנית מ-1 ועד ליומן שלי יש יומן? אז כזה. אני אפילו די אלרגית לספונטניות. אני א' צריכה הכנה נפשית לתכניות שלי, ב' בעלת לו"ז עמוס ואפילו חברים מתקשים לקבוע איתי, מה שמביא אותי בדיוק לסעיף הבא.
6. יש בלו"ז שלי דברים שיותר חשובים ממך
נגיד, בתקופות שאני מתאמנת בהם, אז האימונים. עכשיו אני בכזו. אם תרצה להיפגש ביום שיש אימון, זה יהיה רק אחרי, אם בכלל. כן תשמח לקרוא שאם אני רואה שיש פוטנציאל, אני אסדר את האימונים שלי בהתאם למתי שאנחנו יכולים להיפגש. מידברן, אירועי ברן שונים ולפעמים גם פסטיבלים למיניהם קשיחים בלו"ז באותה מידה. רק לוויה של קרוב משפחה תדחה אותם ואם לא תוכל לבוא איתי, אני עדיין אלך. כנראה שאתבאס שאתה לא בא איתי, או לחילופין פשוט אעשה לך פומו, אבל זה לא גמיש בלו"ז.
7. אני סובלת ממיזופוניה. האוזניות שלי מתפקדות כאיבר נוסף בגוף
אי לכך ובהתאם לזאת, ובהנחה שלטפל בהתקפי חרדה זה פחות כוס התה שלך, לא לועסים לידי מסטיק, לא שותים לידי בלגימות (איטי וארוך ודוחה ת'שועלים) ולא עושים בכלליות רעשים שקשורים לרוק, דברים צמיגיים ולסתות. צעקות, שריקות, צעדים, טיקטוקים, חריקות, ולעיסה של אוכל קראנצ'י כמו ירק או חטיף - לא מפריעים לי. אבל מסטיק - זה או אני או הוא, או אני עד הודעה חדשה עם אוזניות, כי כרגע לעבור לסינגפור לא ריאלי (שם המסטיק אינו חוקי). וכן, גם אם אני אלעס מסטיק זה יכול להרגיז/ להגעיל/ להלחיץ אותי.
8. אני לא ממש צופה בסדרות
ככלל, אעדיף לצאת לבלות בחוץ מאשר להירקב בבית מול המסך, בערב פנוי. כן, יש סדרות בודדות שצפיתי בהן, ובאקט ליסט באורך של התנ"ך או משהו של סדרות נוספות לצפות בהן, שהסבירות שבאמת אצפה בהן ככל הנראה אפסית. אז לא תהיה לנו סדרה שנצפה בה יחד, כי אם כבר אני משקיעה מזמני לסדרה, אני מעדיפה לעשות את זה לבד, עם עצמי.
אולי יום אחד אחליט שהטור הזה צריך לקבל קונטרה, אבל בינתיים, שיחיה לו פה בין עמודי הדפדפן. שלא תחשבו בטעות שאני מושלמת. שנה טובה, ובדיחה לבחירתכם על מנגל כי עוד רגע באה עלינו שנת תשפ"ד.
