לפני כחצי שנה, חווה חבר מועצת העיר כפר סבא לשעבר שמעון פרץ אירוע מוחי. בבת אחת התרחקה הדמות הכפר סבאית המוכרת הרחק מהתודעה הציבורית - פסקה בעשייתה, והתכנסה יחד עם משפחתה בדרך הארוכה, וככל הנראה האופטימית, לשיקום.
יהודה ואביו, שמעון. פוסט מטלטליהודה ואביו, שמעון. פוסט מטלטל
יהודה ואביו, שמעון. פוסט מטלטל
(צילום: פרטי)
כעת, כתב בנו של שמעון, יהודה, מכתב מרגש ובו הוא משתף בסיפור של אביו ובמחשבות שעלו בעקבותיו.
"הדמות שלו חד משמעית נשכחה", אומר יהודה למיינט כפר סבא ומביע את אכזבתו מהיחס שאותו קיבל אביו בשעותיו הקשות, "הוא הניח כמה אבני דרך שרבים ניסו ולא הצליחו. אם שרים בממשלה כן מצאו לנכון לפנות זמן ולהגיע ולשאול לשלומו, אני מצפה את זה גם מחברי מועצה אצלנו. בשנים שאבא שלי היה על הסוס, נכנסו אלינו הביתה אנשים מכל הקשת הפוליטית. זה מה שהוא לימד אותנו משהיינו ילדים קטנים - לכבד אדם באשר הוא אדם. עצוב שבמבחן התוצאה זה נראה ככה. הוא לא במצב הזה מבחירה, ולאהבה של התושבים והעירייה הוא היה קם כל בוקר. הוא לא היה בבית, הוא היה בשביל כל מי שצריך אותו בעירייה. זה עצוב להגיד אבל אני הרווחתי אבא, והם הפסידו חבר".
במכתבו, כותב יהודה:
"קורה לטובים ביותר.
אני מזהיר ואומר אני לא כאן בשביל הלייקים,ואני לא כאן בשביל האהבה שלכם.
ברוך ה׳ יש לי אותי וגם זה יותר מדי.
תקראו ותבינו.
אתם מכירים את ההרגשה הזאת בתור ילדים,להצליח?
לטרוף את כל העולם?
להכתיב דרך?
לפתוח עסק?
לבנות בית?
להקים משפחה?
נכדים?
להיות אהוד,אהוב,לידר,כזה שמכונה מלך הכיתה.
אז קחו את כל החלומות האלה, תמרכזו אותם לבן אדם אחד.
בום!
שמעון פרץ.
כן,אבא שלי.
איש העולם הגדול,בעל עסק בלב תל אביב של שמלות ערב.
פוליטיקאי שלא נופל מהרבה ליצנים שיושבים שם למעלה.
כמה חזק?
הוא הנחית במסוק את הרב עובדיה והרב כדורי באיצטדיון העירוני בשביל להביא אותם לעצרת שמייצגת את המפלגה אותה הוא מייצג,וכמובן גם אלינו הבית.
כן,מסוק!
זה שבגללו סגרו את קניון ערים בשבת.
זה שכל אוטו שני שעובר, וזה באמת אבל באמת לא משנה מי באוטו
ערבי,יהודי,חילוני,דתי,אתיופי,רוסי,או תימני.
זה שמחייכים אליו תמיד.
האיש שהיה פתרון לכל כך הרבה אנשים מכל מיני רבדים,מהגבוהים ביותר,ועד לנמוכים ביותר.
כזה שעשה באהבה,וידו וביתו היו פתוחים לכל מאן דבעי.
כזה שנתן ונתן ונתן ונתן. ומעולם לא ביקש תמורה!
כזה שכל פורים הבית היה מלא בעשרות משלוחי מנות, כזה שכל מימונה באים 1500,2000 איש לכבד אותו.
ראשי הערים,רבני העיר,אנשי תקשורת מקומית,
עיתונאים,שחקני כדורגל, מה לא?
ממש פסגת העולם אה??
הכל נוצץ וזוהר עד האירוע מוחי שהוא עבר.
מאז?
בואו נגיד שבפורים האחרון קיבלנו אך ורק משלוח מנות 1.
כן לא טעיתי,נשבע לכם.
1!
וברוך השם תהיו בטוחים שלא חסר לנו כלום,ולא חיפשנו את המשלוחי מנות האלה.
טלפונים לחג שמח?
אל תצחיקו אותי.
״ראש העיר״
״רבני העיר״
״אושיות מקומיות״
תבדקו ותסתכלו על עצמכם במראה.
אתם בושה!
להרים טלפון של חג שמח!
לא ביקשנו הפשרה של שטח,לא אישור של מרפסת,רק שתגידו חג שמח.
לא בשבילי,בשבילו!
כי זה באמת הכיף שלו!
לפזר אהבה ולחייך לכולם.
(זה לא משנה אם אתה נגדו או בעדו,הוא יאהב אותך באותה מידה,אולי לא יסכים עם הדעות שלך,אבל יכבד אותך במלוא מובן המילה)
כי כאלה אנחנו אנשים של ״אמת ונטו אהבה״
אנשי ״מרצ״ היו אצלנו בבית בכל הרמת כוסית ״פוליטית״ ״וחברית״ מעולם לא עיקם פרצוף אפילו בירך לשלום ובברכת ברוכים הבאים עם יד פתוחה ומלאה מכל טוב.
אין אצלנו רע,או טוב.
יש בן אדם!
אנשים מצאו להם את האלטרנטיבות שלהם לחגים,ולמימונות,ולהרמות כוסית.
בהתחלה כן! כאב לכולם,ואפילו בכו איתנו,חצי שנה עברה ופרויקט חיים של 40 שנה נמוג כמעט...
(יש יחידי סגולה שזוכרים חסד נעורים,ומתקשרים כללל יוום ושואלים לשלומו ולשלומנו)
אנשים של ״אמת ונטו אהבה״ זוכרים?
ככה זה.
״חוכמת האינטרס,לעולם לא תיהרס.״
למה סיפרתי לכם את כל זה?
לכל אותם ״מלכי/מלכות הכיתה״
זה לא משנה בני כמה אתם!
ולא משנה מה עברתם או לא עברתם בחיים.
תהיו בטוחים שהוא עבר קצת יותר!
תבחרו את חבריכם בקפידה.
מי שלא מקבל אותכם כמו שאתם,לא אמור להיות שותף למסע שלכם.
מי שמניד עפעף ומעקם פרצוף? תעיפו אותו!
אני מבטיח לכם שכל מה שאני,ומי שאני זה לא חצי מהאיש שמסופר למעלה!
אנשים היו מזילים דמעות של אושר שהיו רואים אותו!
אני עוד לא הגעתי לשם.
אבל אם למאסטרו,הקינג קונג,האריה,שבחיים לא פחד להביע עמדה גם אם היא מתנגדת לכל כך הרבה אנשים.
ועדיין כיבדו אותו ואהבו אותו.
השאירו מאחורה!
לכל אחד מאיתנו זה יכול לקרות!
תזכרו תמיד,אין באמת דבר כזה חבר.
חבר אמיתי נכנס בלקסיקון של משפחה!
עד אז...
תשמרו אותם רחוק,ותשמרו מהם מרחק.
מעולם לא רצינו להיות בפה של אנשים.
מעולם לא חיפשנו לעשות בשביל לרצות אחרים.
עשינו כי זה מי שאנחנו!
תהיו אתם!
אל תבזבזו שום שנייה,החיים האלה קצרים,ולא משנה מה אתה חושב שאתה יודע.
לפעמים צמתים מסוימים בחיים,מובילים אותך לתוצאות שלא בשליטתך, ופה נמדדת החברות.
״תעריך שתי ידיים שעוזרות לך שאתה למטה,ממיליון ידיים שמוחאות לך כפיים שאתה למעלה.״
תמיד אמרתי ויגיד תמיד.
לא משנה מי,מה,איך,כמה,למה אתה? לאנשים תמיד יהיה מה להגיד!
אני לא צריך את הלייקים שלכם,
אני צריך שתתחילו ליישם ותעשו עם עצמכם משהו.
ואם באמת חשוב לכם.
תשתפו!
נ.ב ראש העיר, פוליטקאים,בעלי עסקים,קבלנים למינהם, ״רבנים״ למינהם.
אל תטרחו להתקשר זה בסדר אנחנו עדיין משדרים עסקים כרגיל.
תודה אבל לא תודה.
רק אל תשכחו שלאף אין ״ביטוח חיים״.