עונת 2017/18, מחזור 10. הפועל כפר־סבא, שפתחה את העונה בצורה נפלאה עם שמונה ניצחונות ותיקו אחד, מארחת לקרב היורדות את הפועל ת"א, הפייבוריטית הברורה לחזור לליגת העל שהתחילה בצורה קצת מגומגמת. שער עצמי של מיקי יזאו כבר בדקה הראשונה הכריע את המשחק לטובת האדומים, שלא הסתכלו יותר לאחור ודהרו לעלייה. בכפר־סבא, לעומת זאת, ההפסד הזה פתח מחול שדים, שהוביל לאחת העונות ההזויות בתולדותיה והינצלות מירידה רק במבחנים.
עונת 2021/22, מחזור 7. הפועל כפר־סבא, שפתחה את העונה בצורה טובה עם שלושה ניצחונות ושלוש תוצאות תיקו, מתארחת לקרב יורדות אצל בני־יהודה, הפייבוריטית הברורה לחזור לליגת העל שהתחילה בצורה זוועתית. שער נגיחה של גיל יצחק בדקה ה־89 הכריע את המשחק לטובת הירוקים, שעלו לפסגת הטבלה בתקווה להמשיך את הדהירה לעלייה. בבני־יהודה, לעומת זאת, נמשך מחול השדים סביב ברק אברמוב ויוסי אבוקסיס, שהאוהדים דורשים את ראשו.
נתוני פתיחה דומים, אבל תוצאה שונה לגמרי. בואו נשים בצד את הצרות של בני־יהודה, שהם יתעסקו איתן. אותנו מעניינת יותר הפועל כפר־סבא, שעמדה ביום שני במבחן לא פשוט ועברה אותו בהצלחה. נכון שגם תיקו הייתה יכולה תוצאה טובה, אבל הפסד היה עלול ליצור מפולת קלה ולהחזיר את בני־יהודה לעניינים. זה לא קרה, כי כפר־סבא של העונה יודעת מה היא רוצה מעצמה, בעיקר אם היא צולחת את הדקה השלישית, שהניבה כבר העונה שלושה שערי חובה.
אורי גוטמן יודע שהבסיס לקבוצה מצליחה בליגה הלאומית (ובכלל) זה משחק ההגנה. מערך שלושת הבלמים שאימץ לאחרונה, אחרי כניסתו לעניינים של איתן רצון, מוכיח את עצמו כיוון שעומדים לרשותו שני מגינים כמו אורי מגבו ומתן פלג, שעסוקים יותר זמן בהתקפה מאשר בהגנה (איזו הזדמנות הייתה ביום שני למגבו לכבוש שער בכורה בירוק!). יוני סטויאנוב מצדיק בינתיים את הציפיות ממנו כשחקן העתיד של המועדון, מתן גלנטי צובר יותר ויותר ביטחון בין הקורות וגם וואליד דרוויש תרם כמה בישולים יפים דווקא אחרי שעלה כמחליף.
עד כאן המבחן שהיה, ועכשיו למבחן הבא. לא צריך לחכות יותר מדי, זה יקרה כבר היום במושבה כשמ.ס כפר־קאסם תארח את כפר סבא. מקום ראשון נגד המקום השני. פעם קראו לזה משחק העונה, אבל זו שטות להגיד את זה בלאומית, כשהמוליכות מתחלפות כמו גרביים. זה כמובן לא יהיה המשחק שיקבע את גורל כרטיסי העלייה, אבל ניצחון בו יוכיח שכפר־סבא היא המועמדת הבכירה לקטוף אחד מהם. זה לא יהיה פשוט, כפר־קאסם קבוצה טובה והניצחון המשכנע על בני־יהודה הוכיח את זה. במחזור הקודם היא חטפה סטירה מהפועל רמה"ש, והיא תעיר את השחקנים של שלומי דורה לקראת המשחק היום.
רמה"ש וסימני השאלה
הזכרנו את רמה"ש, וחובה לציין שגם היא עמדה השבוע למבחן. אחרי קיץ של סימני שאלה הגיעה פתיחת עונה, שלא הסירה אותם. ארבע תוצאות תיקו והפסד אחד אולי מעידים על יציבות, אבל לא מהסוג החיובי. לא מפסידים יותר מדי, אבל גם לא מנצחים בכלל. ואז הגיעו שני המשחקים הבאים, שערערו את היציבות במובן החיובי. ניצחון 0:4 גדול בעילוט על אחי נצרת, שאחריו הגיע 0:1 קטן אבל משמעותי על הלהיט של הליגה, מ.ס כפר־קאסם, שכאמור נתנה הצגה מחזור קודם נגד בני־יהודה. אז איזו רמה"ש נראה היום נגד הפועל עכו, זו של פתיחת העונה או זו של המשכה? כמו שאמרנו, מבחן רודף מבחן.
השופטים והתעויוט
גם השופטים עוברים תקופת מבחן לא פשוטה למרות הכניסה של ה־VAR, ואולי דווקא בגללה. מגפת הקורונה הכניסה לחיינו, בין היתר, את המושג "נראות". זוכרים את הימים בהם נחשף כל יום עוד איש ציבור או סלבריטאי שמפר את הסגר? זה לא שהם היו הגורמים להתפשטות המגפה, אבל מה עם ה"נראות"? זה מה שקורה גם עם אנשי המשרוקית. טעויות השיפוט פחתו בצורה ניכרת מאז הפעלת ה־VAR, אבל לא המספר של הוויכוחים, השערוריות והפרשנויות לכאן ולכאן - והכל בגלל הנראות. לגל ליבוביץ', למשל, הייתה רק טעות שיפוט אחת במשחק ההוא בסמי עופר - הפנדל שלא היה על עומר אצילי - אבל כל ההתנהלות שלו לא נראתה טוב. השופטים היו אמורים להיות רגועים יותר בזכות אנשי הווידאו, שאמורים לחפות על הטעויות שלהם, אבל הם משום מה לחוצים יותר. מרגישים שהם נמצאים תחת זכוכית מגדלת. האם לגשת למסך, לקבל את המלצת שופט ה־VAR או לא, ובכמה נקודות זה יעלה לי.
בניסיון להקל על המצוקה, הגו באיגוד השופטים ובמינהלת הליגות רעיון - להביא מערכת VAR משופרת, שתחדד עוד יותר את הבדיקה במקרה של נבדל. מערכת שתבדוק אם הציפורן של החלוץ הקדימה את קצה השערה של הבלם. בקיצור, יחי הנבדל המילימטרי. הבעיה היא שה"חידוש" הזה עומד בניגוד למגמה המסתמנת בעולם השיפוט. הכוונה היא להרחיב את גבולות הנבדל, לא לצמצם אותם. לא לשרוק אם האופסייד לא נותן לשחקן התוקף יתרון. אז במה הואילו חכמי הכדורגל שלנו? מוטב שיתרכזו בהרגעת השופטים, במתן כלים להתמודדות עם מצבי לחץ ובעיקר להטמיע כללים אחידים לכל השופטים בכל המשחקים.
אונואקו וזריקות הסבתא
אז מה נזכור ממשחק הליגה הראשון העונה של בני־הרצליה בכדורסל, חוץ מתלבושת ילד החוף של זופר אבדיה וזריקות הסבתא מהעונשין של צ'ינאנו אונואקו? בעיקר את האופי, שהוביל למהפך וניצחון 76:79. אונואקו, שהדהים גם את ה־NBA עם זריקות העונשין המוזרות שלו בשש ההופעות שערך במדי יוסטון רוקטס, שלט מתחת לסלים והוא הולך ומסתמן כאיש המפתח של הרצליה העונה. גם אנדי ואן וליט, שמזכיר לזופי את טוני קוקוץ', והתוספת החדשה כריס באב תרמו את שלהם לניצחון המתוק, שהגיע אחרי שהפועל ת"א הובילה לאורך כל המשחק כמעט. בעונה הקודמת לקח להרצליה שמונה משחקים כדי להשיג ניצחון ראשון, הפעם זה קרה כבר במשחק הפתיחה. אחרי שהראתה ביום שני בדרייב אין שיש לה גם יכולת וגם לב, יש מקום לאופטימיות.
