"היום החלום מתחיל להתהוות", הכריז בשבוע שעבר ראש עיריית כפר־סבא רפי סער רגע אחרי שבישר על הקמתו של אצטדיון חדש בעיר, על חורבותיו של לויטה המיושן. אכן, זה חלומם של אוהדי הפועל כפר־סבא – לשבת ביציעיו של אצטדיון מודרני במקום בלויטה, שנראה ישן כבר ביום הפתיחה שלו. היציע הבודד אכן היה שיא הפאר באותם ימים, שנת 1986, אבל מסלול האתלטיקה ובורות הקפיצה למרחק שיוו לו מראה של אצטדיון סובייטי, שאמור לארח גם את חגיגות היובל של המפלגה הקומוניסטית.
ולכן, הבשורה על הקמת אצטדיון חדש היא באמת מרנינה וצעד ראשון בדרך להגשמת חלום, אבל לפני שאתם שמים את הצעיף על הצוואר ומעמיסים את הילדים על הרכב בדרך ליציע המודרני – חכו רגע. כנראה שלמשחק הבכורה הילדים יוכלו כבר לנהוג בעצמם, גם אם הם היום בני שבע או שמונה. בתוך גלי השמחה שהציפו את ראש העירייה, שישב במסיבת העיתונאים החגיגית כשהוא מוקף בשתי אושיות כדורגל עירוניות מהמדרגה הראשונה, שלמה שרף את יצחק שום, נשכחה העובדה שזה באמת רק צעד ראשון והדרך עוד ארוכה מאוד עד להגשמת החלום. במדינה שבה לוקח שנתיים לפחות לקבל רישיון לסגירת מרפסת, כמה זמן לדעתכם ייקח עד שיתקבל האישור לבנות אצטדיון של 10,000 מקומות ישיבה, שני מגרשי אימון, חניון תת־קרקעי, שטח מסחרי ו־500 יחידות דיור? ואחר כך, כמה זמן יעבור מאז שהדחפור הראשון יתחיל לעבוד על הקרקע ועד שהשופט ישרוק לפתיחת משחק הבכורה באצטדיון? הגרסה האופטימית ביותר מדברת על שבע שנים, אבל תרשו להיות קצת יותר פסימי ולהגיד שזה ייקח לפחות עשר שנים – עם דגש על המילה לפחות.
8 שנים בין האישור למשחק הפתיחה
האמת היא שזה לא עניין של אופטימיות או פסימיות, אלא של ריאליות. מספיק להסתכל על בנייתם של האצטדיונים שקיימים כבר היום בישראל כדי להבין את לוחות הזמנים. נתחיל עם אצטדיון לויטה עצמו, שהדיבורים על הקמתו החלו כבר ב־1966, 14 שנה אחרי חנוכתו הרשמית של המגרש הישן, אבל מיקומו נקבע רק אחרי מלחמת ששת הימים, שהרחיקה את הגבול ממזרח כפר־סבא. בדצמבר 1967 הוזמנה תוכנית בנייה ובמאי 1969 נרקמה התוכנית לבניית החומות. התוכניות נגנזו למספר שנים בגלל חוסר במזומנים, עד שב־1976 הקצתה העירייה סכום כסף למימון בניית החומה. שלוש שנים לאחר מכן התפרסם מכרז להקמת יציעים. הבנייה שוב נתקעה לכמה שנים, עד שב־1986 נערך באצטדיון משחק הבכורה. בקיצור, 20 שנה עברו בין ההצהרה בנוסח "היום החלום מתחיל להתהוות" ועד שהחלום באמת התגשם.
נכון, אלה היו ימים אחרים, אז בואו נבדוק מה קרה באצטדיונים החדשים יותר – ונתחיל עם נתניה. אישור הבנייה התקבל בשנת 2003, כשמועד השלמת הבנייה המקורי היה אוגוסט 2008. אבן הפינה הונחה ב־2005, ואחרי לא מעט בעיות ועיכובים משחק הבכורה נערך בנובמבר 2012 – תשע שנים אחרי שהתקבל אישור הבנייה. תזכורת: לאצטדיון החדש בכפר־סבא אין עדיין תוכניות מפורטות, שלא לדבר על אישורים רשמיים, למעט הסכמה של מינהל מקרקעי ישראל, הבעלים של הקרקע.
נמשיך עם אצטדיון המושבה. ההחלטה על הקמתו התקבלה ב־2003, אבן הפינה הונחה ב־2007 והפתיחה הייתה בדצמבר 2011. שמונה שנים בין ההחלטה לשריקת הפתיחה, אבל יש גם את עניין העלויות. ב־2003 דיברו על 60 מיליון שקל ובפועל הסכום טיפס ל־200 מיליון – יחי ההבדל הגדול.
גם אצטדיון סמי עופר בחיפה לא נוסד ביום אחד. הוועדה המקומית אישרה את התוכניות בשנת 2006, אבן הפינה הונחה שלוש שנים לאחר מכן והקמתו החלה בתום שנה נוספת. הבנייה הושלמה ביוני 2014, והעלות קפצה מ־388 מיליון שקל במקור לכחצי מיליארד. שמונה שנים בין קבלת האישור לחנוכה הרשמית. בבאר־שבע עברו ארבע שנים בין הנחת אבן הפינה לפתיחה את אצטדיון טוטו־טרנר.
ומה עם אצטדיונים שעדיין נמצאים רק על הנייר, כמו בחדרה? תוכניות לבניית האצטדיון הוצגו על ידי העירייה בנובמבר 2017, ובאוגוסט 2019 החל התכנון המפורט. במארס 2021 אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה את התוכנית להקמת האצטדיון, וביוני 2021 אושרה הקמתו של מתחם מגרשי אימונים בצמוד לו. ארבע שנים עברו מאז הצגת התוכניות על ידי העירייה, אבל הדחפורים עדיין לא נראים בשטח.
ביולי 2018 העלה ראש עיריית אשדוד יחיאל לסרי פוסט בעמוד הפייסבוק שלו, בו הצהיר כי בעיר יוקם אצטדיון חדש שיכיל 16 אלף מקומות והבטיח: "ניפגש במשחק הראשון כבר ב־2022". אז שנת 2022 כבר כאן, וגם אצטדיון הי"א המיושן עדיין חי וקיים. מועד הפתיחה המשוער של האצטדיון החדש עודכן בינתיים ל־2026, ואנחנו מחכים.
השורה התחתונה: שמונה שנים עוברות בממוצע בין קבלת אישורי הבנייה לחנוכת האצטדיון. בכפר־סבא עדיין לא הגיעו לשלב של התכנון, אז אוהדי הכדורגל בעיר יכולים בהחלט להביט בתקווה לעתיד – אבל עם הרבה הרבה הרבה הרבה ס־ב־ל־נ־ו־ת.
בינתיים הנדודים יימשכו
עד כאן עניין הזמן. לא דיברנו עדיין על העלויות, וגם זה נושא חשוב, אבל בואו נתייחס לעוד כמה בעיות. כל האצטדיונים שצוינו למעלה נבנו ונבנים מחוץ לערים, בשטחים פתוחים, מסחריים או תעשייתיים – כדי שלא יפריעו למנוחת השכנים. גם כשבנו את אצטדיון לויטה הוא היה מחוץ לעיר, אבל בינתיים העיר התקרבה אליו. ומה עושים באצטדיון החדש? בונים לידו שכונה חדשה, שגם אמורה לממן את הבנייה של המגרש. אז נכון שמיקום השכונה אטרקטיבי, ליד הפארק והקאנטרי קלאב, אבל גם בסמוך לאצטדיון כדורגל – על כל המשתמע מזה מבחינת רעש, תנועה וחנייה. אתם הייתם רוצים לגור שם?
ומה יקרה בינתיים, עד שהאצטדיון החדש יושלם? לויטה, מן הסתם, לא ישופץ ויותאם לדרישות ליגת העל, כך שגם אם הפועל כפר־סבא תשחק בליגה הבכירה בעשור הקרוב, היא לא תוכל לארח בו את משחקי הבית, והמשמעות היא שוב נדודים למושבה או למגרש אחר באזור. ומה יקרה ברגע שהדחפורים יעלו על הקרקע, לאן תעבור בינתיים מחלקת הנוער? זו לא תקופת ביניים של מספר חודשים, מדובר בכמה שנים טובות.
בכל מקרה, שלא ישתמע שאני נגד הפרויקט החדש. גם מסע של אלף קילומטרים מתחיל בצעד אחד. אז הצעד האחד הזה כבר נעשה, עכשיו מחכה לנו המסע של אלף הקילומטרים.