אז מה יותר קשה, לקחת אליפות בכדורעף או להוכיח שאתה יהודי? אם תשאלו את לוגן מנד, המוסר של הפועל כפר סבא, הוא יגיד לכם שאחרי חצי שנה של תהליך לא פשוט שאישר את יהדותו, לזכות בתואר נראה לו הרבה יותר פשוט.
תכירו את הרכש הקנדי-יהודי של סגנית המוליכה מכפר סבא. לוגן בן ה-22 חיכה עד שמשרד הפנים העניק לו את האישור המיוחל, ועכשיו הוא יכול להפסיק למסור מסמכים כדי להוכיח את יהדותו ולהתחיל למסור כדורים לחברים החדשים שלו על הפרקט. בכפר סבא נשמו לרווחה כשהאישור ניתן סוף סוף, ולוגן שלא יכול היה להשתתף במשחקים הראשונים, ירד מהיציע ועלה על מדי משחק.
"זה היה ארוך ומתיש, אבל זה מאחורינו ועכשיו אני נהנה לעשות את מה שאני יודע ואת מה שמצפים ממני כאן וזה לשחק כדורעף", אומר לוגן השבוע. "אני רוצה לקחת את כפר סבא עד הסוף, וזה אומר לקחת אליפות".
התחיל בסקי
הסיפור שלנו מתחיל בעיירה קטנה בת פחות מ-3,000 תושבים, במחוז קולומביה הבריטית בקנדה. חמש שעות מזרחית לוונקובר, או במילים אחרות חור נידח אי שם בצפון אמריקה הקפואה שבו נולד מנד. אביו פול שימש כמאמן כדורעף קרוב ל-40 שנה, ובחצר ביתם נבנה מגרש כדורעף חופים מאולתר, ולוגן הקטן בילה שם חלק ניכר מילדותו.
"מאז שאני קטן הייתי במגרש הזה, כל חיי היו סביב המשחק הזה", הוא אומר. "המשפחה עסקה בספורט ובמיוחד בענפי סקי למיניהם. האמת היא שכילד חלמתי להיות גולש סקי מקצועי, אבל התחברתי לכדורעף בעקבות אבי. שיחקתי גם הוקי ועוד ענפי ספורט אחרים, וכשסיימתי את בית הספר היסודי הרגשתי שאני חייב לבחור ענף אחד ולהתמקצע בו, וזה היה כמובן כדורעף בעידודו של אבי".
כשהגיע לאוניברסיטת יורק בטורונטו שיחק בנבחרת האוניברסיטה, ושם החלו לעקוב אחריו לא מעט קבוצות. אחת מהן היא הפועל כפר סבא, שאחרי בדיקה מעמיקה גילתה כי ללוגן שורשים יהודיים.
"הכול החל כשהסוכן שלי הביא לי כמה הצעות לעזוב את קנדה ולשחק בחו"ל, וההצעה מישראל נשמעה מעניינת מאוד", מספר לוגן. "אבא שלי אמר לי: 'אמרת לסוכן שלך שאנחנו יהודים?'. זה מה שעשיתי, וזה פתח את הדרך".
ומה קרה אז?
"המשפחה שלי הם סוג של אתאיסטים, אבל הצד של אבא שלי הוא יהודי. ביהדות הרי הצד של האימא הוא זה שקובע, ואז התחיל תהליך ארוך. בבית חגגנו את כל החגים, לא בקטע הדתי אלא בקטע המשפחתי. חגגנו גם כריסמס וגם חנוכה, ונהנינו מכל העולמות".
ואז התחלתם לחפש מסמכים כדי להוכיח את יהדותך.
"לא היו לנו הרבה ממצאים, אבל ממה שכן היה לנו הוכח שאבא וסבא אכן יהודים. בדקנו את אילן היוחסין וגילינו דברים מעניינים מאוד. למשל, שיש לנו משפחה שלמה בישראל שבכלל לא ידענו על קיומה. כלומר אבא ידע, אבל לא ממש דיבר על זה, ואני בכלל לא ידעתי שיש לי עוד הרבה בני דודים בישראל. היה מרגש לדעת שבצד השני של העולם פתאום יש לך קרובי משפחה שבכלל לא ידעת עליהם. כמעט חצי שנה עברה עד שהגיעו כל האישורים. זה היה די מתיש, אבל הלכנו על זה עד הסוף. הגענו לארץ והמשכנו את התהליך בירושלים. זה היה מתסכל מאוד, כי הליגה כבר התחילה ולא יכולתי לשחק".
חשבת להרים ידיים?
"היה שלב שאמרתי לעצמי שזה לא הולך לקרות. נתתי לתהליך עוד קצת זמן, ואמרתי שאם זה לא יקרה אני חוזר לקנדה, ועוזב את הסיפור הזה, אבל בסוף זה קרה".
מהרגע שאושרת כיהודי כדת וכדין, אתה באמת מרגיש ככה?
"אני מרגיש עכשיו אולי קרוב יותר ליהדות, אבל אני עדיין די מתנער מהדת. אני לא מת על דת באופן כללי, אבל ברור שמאז שאני בישראל אני מרגיש יותר יהודי. זה כיף גדול להתעסק בכדורעף ולא בניירת. אני נהנה מאוד לשחק כאן, יש לנו קבוצה מצוינת ואחרי כל ההשקעה של המועדון בי וההתעקשות על העניין שלי, אני חייב להחזיר להם על המגרש, וזה בדיוק מה שאני מתכוון לעשות".
הנבחרת? דילמה
12 מחזורים כבר עברו, וכפר סבא נמצאת במקום השני, כאשר נותרו חמישה משחקים לסיום הליגה הסדירה לפני פתיחת הפלייאוף. הפעם האחרונה שבה חגגו כאן אליפות הייתה לפני 19 שנה, ב-2001.
"אנחנו במקום השני ובסך הכול מתקדמים יפה, אבל יש עוד מה לשפר כמובן", אומר לוגן. "לדעתי, יש לנו צ'אנס גדול להביא אליפות השנה. זאת המטרה שלנו. נשמח מאוד אם נצליח לממש את זה. שנים ארוכות לא לקחו כאן אליפות, ויהיה מדהים אם זה יקרה".
הכל טוב ויפה, אבל הבנתי שאתה שוקל ברצינות מעבר לכדורעף חופים.
"זה המשחק שאני בתכל'ס אוהב יותר מהכדורעף הרגיל. אני בודק את זה. התשוקה הגדולה שלי היא לכדורעף חופים. אני נהנה משניהם, וברור שאשחק כדורעף על כל סוגיו כל החיים, אבל יש מצב שאחליט לעבור לחופים. אני חושב שבחופים אני יכול להצליח אפילו יותר, אבל אסיים את העונה ונראה מה יהיה".
מה תעשה אם בנבחרת ישראל ירצו אותך?
"זאת דילמה רצינית. אהיה פוליטיקאי ואומר שכרגע אין תגובה. אני יודע שברגע שאשחק בנבחרת לא אוכל לחזור בי, אבל בוא נראה קודם שיזמנו אותי ואז נחליט. בינתיים אני צריך להוכיח את עצמי".
אליפות עם כפר סבא תהיה הצהרת כוונות רצינית.
"עכשיו אני רגוע ויכול לשחק כדורעף בכיף, ואנסה להביא לעיר אליפות. אני לא מתבייש לומר זאת. למה לא לחשוב ולשאוף הכי גבוה שיש? יש כאן קבוצה מצוינת, יש מסורת וקהל, וכל התנאים כדי להצליח. הבנתי שהרבה שנים לא חגגו בעיר אליפות בשום ענף ספורט, אז אולי נעשה את זה בכדורעף".
איך החיים בישראל?
"אני ממש נהנה בארץ. החיים כאן טובים. ישראל היא מדינה שכיף לחיות בה. יש המון מסעדות מצוינות, החגים היהודיים כייפים, מלא ארוחות שבת. השמש נהדרת, אמנם קצת פחות עכשיו, אבל מזג האוויר כאן פשוט נפלא. בעיירה שממנה באתי בקנדה יש כרגע 12 מעלות מתחת לאפס. החיים כאן נוחים מאוד, אבל אני די מתגעגע לקנדה. למשפחה, לחברה שנמצאת שם ולחיים שם. זה הבית שלי אחרי הכל".
