הקבוצה שלכם בקשיים וזקוקה בדחיפות לנקודות? אתם בתקופה רעה ורוצים לצאת לדרך חדשה? להפועל כפר־סבא פנית, לא טעית. ברוכים הבאים למחלקת השיקום ע"ש יצחק שום (גם חרוז וגם נכון). ההפסד בקריית־שמונה ביום ראשון, שהוציא את הקבוצה המארחת מרצף של חמישה הפסדים, לא היה הפעם הראשונה שסנטה קלאוס מהשרון מגיע כדי לחלק מתנות לחג.
בני־סכנין פתחה את העונה עם נקודה אחת בארבעה מחזורים, אבל מי הגיעה לעזרתה במשחק החמישי וסידרה לניסו אביטן ניצחון בכורה? כפר־סבא כמובן. אפילו מכבי ת"א הגדולה, שהייתה צריכה ניצחון בית ראשון העונה אחרי הפסד ותיקו, הסתייעה בחבר'ה בירוק. וכשהפועל חיפה הייתה בטראומה אחרי ההפסד האכזרי למכבי ת"א בדקה ה־98, מי נחלץ לעזרה? התשובה ברורה. השיא היה כאמור ביום ראשון. אם קובי רפואה היה מפסיד במשחק הזה, הוא היה יכול לחזור כבר למרכז הארץ באוטובוס של כפר־סבא ולהעביר למחרת את אימון הבוקר בלויטה. ואולם, צירוף נסיבות של שחקנים חסרים, פציעה מוקדמת והרחקה מיותרת, בתוספת ההתנצלות של רונית תירוש שריחפה מעל ראשו של השופט והכי חשוב – יכולת מזעזעת של שחקני כפר־סבא – החזירו את קריית־שמונה והמאמן שלה לחיים.
כל הנתונים האלה הם לא מקבץ סטטיסטי מקרי, אלא עדות אופי שמקבלת חשיבות גדולה יותר לקראת המשחק נגד הפועל ת"א בשבת. כמו שאתם זוכרים, הקבוצה של הניסנובים ושות' פתחה גם את העונה שעברה בצורה מזעזעת, אבל אז הגיעה מי אם לא הפועל כפר־סבא שהעניקה לה ולניסו אביטן (שוב הוא) ניצחון בכורה במחזור השביעי. האם גם השנה האדומים יקבלו מתנה ירוקה לכבוד ראש השנה? הסטטיסטיקה אומרת שכן, אולי הכבוד האבוד של שחקני כפר־סבא ינסה להוכיח שלא.
ואולי זה יהיה אלישע לוי שיעצור את הסחף במשחק הבכורה בקדנציה השלישית שלו בכפר־סבא. השומים למדו את הלקח מסחרחרת המאמנים לפני שלוש שנים ומינו את איש המקצוע הכי בכיר (ופנוי) שהיה בשוק. מה שהקבוצה צריכה עכשיו זה שקט, ואלישע הוא האיש הנכון, במקום הנכון ובזמן הנכון.
מסי של הכפר
בשבוע שעבר שבר לאו מסי עוד שיא ברשימת השיאים הבלתי נגמרת שלו, והפעם זה ציון דרך מכובד מאוד. הפרעוש הגיע ל־644 שערים במדי ברצלונה ועקף את פלה כשיאן הכובשים העולמי עבור מועדון אחד, במקרה שלו סאנטוס. המספרים של שני כוכבי העל האלה בלתי נתפסים ולא ניתנים להכנעה, ולא רק בגלל שהם שחקנים פנומלים ומכונות שערים. הסיבה אחרת: בעידן הנוכחי נדיר מאוד ששחקן יסחוב קריירה שלמה בקבוצה אחת ויגיע לכמות כיבושים כזו. פלה שיחק 18 שנה בסאנטוס עד שעבר לשנתיים לניו־יורק קוסמוס, ואילו מסי נמצא בבארסה כל הקריירה (אולי בקיץ הקרוב זה ישתנה).
גם להפועל כפר־סבא יש את הפלה והמסי שלה, למרות שהמספרים צנועים הרבה יותר. בראש רשימת הכובשים נמצא ישראל פוגל עם 190 שערים בכל המסגרות (151 בליגה, 37 בגביע המדינה, אחד בגביע הטוטו ואחד באינטרטוטו). אחריו צועדים אברהם מרצ'ינסקי (126), אלי יאני (120), יצחק שום (111), יניב אברג'יל (91) ועומר פדידה, השחקן הפעיל היחיד, עם 58 שערי ליגה, שניים בגביע המדינה, 12 בגביע הטוטו ובסך הכל 72 כיבושים למען המועדון. מבט על הרשימה מגלה שרוב השחקנים בילו את כל הקריירה כמעט בכפר־סבא ולכן הצליחו להגיע למספרים האלה.
חלום וחרדה
עולם הכדורגל המתין בציפייה דרוכה לחודש ינואר 2021, שהתחיל היום, ולא רק בגלל שהוא מסמל את קיצה של שנת 2020 הארורה, אחת הגרועות בתולדות האנושות (וזו לא הגזמה). כשאנשי הכדורגל אומרים ינואר הם מתכוונים להתחלה חדשה, רענון השורות, חבל הצלה ובקיצור – חלון ההעברות, שהשנה ייפתח ב־10 בחודש. זה הפך כבר למנטרה אצל מאמנים ובעלי קבוצות, בעיקר כאלה שמדשדשות בהווה וחולמות על עתיד טוב יותר: "בינואר נביא חלוץ איכותי, קשר עושה משחק ברמה גבוהה ומגן שעוד לא ראיתם מימיכם".
יש לי שאלה אליהם: איפה מתחבאים עכשיו כל השחקנים המצוינים האלה ולמה הקבוצות הנוכחיות שלהם ירצו לשחרר אותם? חוקרים מאוניברסיטת רדינג מצאו שאין ערך מקצועי אמיתי להחתמת שחקנים באמצע העונה. להפך, כל שחקן שמצטרף מוריד סטטיסטית את הסיכויים לנצח במשחקים אחרי סגירת חלון ההעברות בינואר. כמובן שיש יוצאים מהכלל, אבל רוב הזמן מדובר בהחתמות שנועדו להרגיע את האוהדים והמאמן ובעיקר לספק אליבי לבעלים: הנה, עשינו כל מה שאפשר מבחינתנו. הקבוצה נכשלה? זה בטח לא באשמתנו.
מי שמביטה דווקא בחשש לעבר פתיחת חלון ההעברות היא הפועל רמה"ש. מגפת הקורונה גרמה בתחילת העונה למשבר בקבוצה בעקבות קיצוץ מסיבי בתקציב העירייה, עזיבת ספונסר מרכזי וביטול עסקת מכירתו של עידן רטה לקריית־שמונה, שהייתה אמורה להכניס מאות אלפי שקלים לקופת המועדון. משכורת חודש ספטמבר התעכבה והיה חשש שיהיה צורך לשחרר מספר שחקנים מרכזיים כדי לאזן את התקציב. בינתיים המצב נרגע, והמאמן ליאור זדה איפלו דחה הצעות ממספר קבוצות אחרות, אבל עכשיו חלון ההעברות החורפי עומד בפתח, ואיתו עולה שוב חרדת הנטישה.
