לפני כעשור נקלעתי במקרה לשיחת סלון בה מיפה שי גולוב (40) את הכוחות המשפיעים הפועלים בתוך הכדורגל הישראלי. אחד הדברים הבולטים אז היה היעדרותם הבוטה של אייקוני הכדורגל, אתם יודעים החבר'ה המיוזעים שהתרוצצו על הדשא, מהסקירה של גולוב. שמות כמו אלי אוחנה, אייל ברקוביץ' ואבי נמני ואפילו יו"ר ההתאחדות אבי לוזון, פינו את מקומם לשמות מיסתוריים ועלומים שניהלו את הכדורגל על פיו ובחיים לא שמעתי עליהם.
הסיטואציה הכמו ווטרגייטית הזו לא תפתיע את מי שמכיר את גולוב, ממקימי ארגון האוהדים של הפועל כפר סבא, הלב הירוק. לאיש יש יכולת לא בריאה לקחת את התמימות שלך ולרסק אותה אל מול מציאות קשה, בטח אם אתה נוטה לצרוך את הכדורגל שלך מאיזור הספה. שם, מאחורי הווילון שמכסה את תיאטרון הכדורגל הישראלי בפרט והספורט הישראלי בכלל, מבצבצת לה אמת מטרידה ולא נעימה כל כך על בעלי כוח ועניין רבים שלכאורה העניין שלהם במה שמתרחש על הדשא מועט במקרה הטוב עד לא קיים.
גולוב שגדל בהוד השרון ייסד עם חבריו לפני כ-11 שנים את היציע, ארגון גג עבור קבוצות ועמותות אוהדים, שעלה לכותרות בחודשים האחרונים לאחר שהצליח בעזרת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב לחייב את קבוצות ליגת העל לפרסם דו"חות כספיים שנוגעים להתנהלותם הכלכלית. הישג לא קטן עבור קהילה שעד עכשיו התבקשה "לעודד יפה ולשתוק". כך מי שמחטט בדו"חות הכספיים בעזרת רואה חשבון יכול למצוא כל מיני עובדות מוזרות ומשעשעות כמו למשל העובדה שאשר אלון הוא לא באמת הבעלים של הפועל רעננה, או כמה כסף באמת הכניס סתיו שחם מכיסו הפרטי להפועל כפר סבא בין 2014 ל-1016 (רמז: לא הרבה).
"אני יכול לספר לך את הסיפור האישי שלי", מסביר גולוב את מניעיו בהקמת היציע. "בשנה שהיציע נוסד, הפועל כפר סבא הקבוצה שאני אוהד כמעט וירדה ליגה. בתור מי שלמד תואר גיאוגרפיה ולמד על שיתוף הציבור בתכנון שאלתי את עצמי 'האם התפקיד של אוהד הוא רק לעודד או לקלל מהיציע או שיש יותר מזה?'". גולוב נכנס לאינטרנט ושם נפתח לו עולם שלם של מעורבות ציבורית בכדורגל באירופה והיתר אפשר לומר היסטוריה.
אבל מה בדיוק אתם עושים?
"היציע מתעסק בשני אפיקי פעילויות משמעותיים. האפיק הראשון הוא חיזוק קבוצות האוהדים בתור אלטרנטיבה למצב הקיים ולסייע לאוהדים במועדונים שאין בהן עמותות אוהדים להיות יותר מעורבים בהתנהלות של המועדונים. האפיק השני זה בזכויות האוהדים, מחירי כרטיסים ועבודה מול המשטרה. הדבר הכי משמעותי בעניין הזה היה הקמפיין ל-'כרטיס לכל כיס' שהוריד את המחירים באופן משמעותי והושק לפני שלוש שנים".
איך כל זה התחיל?
"בהתחלה ייצגנו כל מיני התארגנויות לא רשמיות כמו אולטראסים והקמנו רשת שתקשר ביניהם. היו אז כל מיני תקריות אלימות בין אוהדים למשטרה, וזה הניסיון הראשון שלנו כמייצגים של האוהדים אל מול המערכת. אבל מהר מאוד הבנו שהכדורגל שלנו הוא מערכת פוליטית ואם אתה רוצה לנהל מו"מ רציני מול גופים כאלה אז אתה חייב עמותות שייצגו מה המספרים שיש לך וכמה כוח יש לך. בעצם מדובר לעבוד בשפה שהמערכת מבינה, ולכן התחלנו להקים קבוצות ועמותות אוהדים".
לאחרונה הצלחתם דרך ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, לחשוף את הדו"חות הכספיים של קבוצות הכדורגל בליגת העל. איפה אתם רואים את ההמשך?
"הפסיקה שניתנה לנו מאוד חשובה. ובכל זאת, גם מערכת המשפט היא מערכת מאוד מאתגרת ובמהלך המשפט ההתאחדות לכדורגל שינתה את התקנון, תוך כדי משפט, כך שהפרסומים התייחסו לקבוצות שיש להן מעל 10 אחוז הכנסה של כסף ציבורי בלבד. אתה יכול להגיד 'בסדר, אפשר להבין את ההבדל בין אנשים ששמים עשרות מיליונים לבין קבוצות בבעלות ציבורית מלאה' אבל אם נכניס למשל את כספי הטוטו. מדובר אך ורק בכסף ציבורי".
תראה, כל עוד דיברתם על מחירי הכרטיסים, זה היה עוד בגדר נסבל מבחינתם. פה אתם ממש נכנסים להם לתחתונים.
"אנחנו לא רואים את זה ככה. זו לא רדיפה שלהם. אנחנו תמיד אומרים את הדבר הבא בקשר אליהם 'אם אתה תורם לקהילה, תתגאה בזה שאתה תורם בקהילה ואם אתה נותן בסתר אז תתן בסתר', אל תשחק על העניין של 'אני נותן' כשאתה לא מספר כמה. עופר אורליצקי (היו"ר לבקרת תקציבים בהתאחדות בכדורגל, א.י) אמר במשפט משהו בסגנון של 'הבעלים מתביישים מהמשפחות שלהם'. אנחנו אומרים - אם אתה תורם תתגאה".
תשמע, בגדול אתה רומז שאותם בעלים לא נותנים כל כך הרבה?
"אין נתונים. יש את הדו"חות הציבוריים שמנותחים בימים האלו. ולפחות ממה שרואים הם לא נותנים כל כך הרבה כסף כמו שהם טוענים שהם משקיעים. אז לכן יש גם נגזרות אחרות למועדונים האלה, למשל, למה אין נציגי ציבור? למה אין שקיפות? אלו לא חברות פרטיות עסקיות".
אתם נכנסים לשטח שבמשך שנים הציבור הודר ממנו. אתם לא מפחדים? בכל זאת מדובר באנשים חזקים.
"המון פעמים יש את השיחה הזו בינינו לבין עצמנו. ברוב המקרים מדובר במאבקים לגיטמיים בחברה דמוקרטית וזה מתחיל ונגמר בזה שאנשים כועסים עלייך. השיחה הכי אותנטית וטובה שהייתה לי עם בעלי קבוצות הייתה על מדרגות משרד הספורט לאחר דיון שעסק בכדורגל בשבת עם יעקב שחר ואבי לוזון. יענקל'ה שחר (הבעלים של מכבי חיפה, א.י.) אמר משהו בסגנון של 'שהאוהדים ישימו כסף, אין בעיה', ואנשים שם התווכחו איתו ואמרו לו שהכרטיסים שקונים זה לא כסף שלו. ואז אבי לוזון (יו"ר ההתאחדות לשעבר, א.י) הגיע בסוף השיחה ואמר 'אתם אוהדים, תשבו ביציע' וזהו. זו תפיסת העולם שלו. אני לא מקבל את התפיסה הזו, אבל היא הייתה קיימת במשך המון שנים. אוהדי כדורגל הם קהילה שיש לה זיקה לכדורגל, והם רוצים להיות חלק ממנה. אתה רואה שהאנשים לא באים למשחקי כדורגל למעט הקבוצות הגדולות, כי הקהל רוצה שותפות אמיתית".
יש אשת תקשורת שאומרים שהיא פיצחה את הדי.אנ.איי של אוהד הכדורגל הממוצע. היא שמה בחורה בביקיני באמצע כל עמוד, ובסוף אומרים שאל האתר שלה נכנסים הכי הרבה. יכול להיות שכל הנושאים האלה לא נמצאים בראש מעייניו של האוהד הממוצע והוא בכלל לא מעוניין לדעת את הדברים האלה.
"כשאנחנו חושבים על הפוסטים בפייסבוק שלנו אנחנו הרבה פעמים חושבים איך לגרום לזה להיות יותר פשוט. ברור שמדובר בנושאים כבדים. הם אמורים לעניין אוהדים, אבל הציבור הרחב לא תמיד מתעניין בבחירות מקומיות, ביטוח סיעודי או פנסיה, דברים שהם קריטיים לחיים שלהם. ובכל זאת יש בכדורגל קבוצות אוהדים שכן מתעניינות. האתגר הוא כמובן לשים את זה על סדר היום, גם במקומות שכביכול פיצחו את הדי.אן.איי".
סתיו שחם, הבעלים לשעבר של הפועל כפר סבא, טען שהוא נתן את הקבוצה בחינם לעמותת האוהדים והם לא לקחו.
"בתור מי שהיה עמוק בעניינים שם היו מקומות שמה שהוא אמר היה נכון והיו מקומות שזה לא היה נכון. לכן אני מדגיש שותפות אמיתית. היום יש כל כך הרבה שפע אז אתה לא תלך למקום שאין לך בו השפעה. כשאתה מגיע למקום כזה שבסופו של דבר יש אדם אחד שמקבל החלטה ולא מאפשר לך להשפיע, אז לגיטימי שהוא יעשה את זה, אבל שלא יצפה שהקהילה תשאר שם".
בסופו של דבר זה תהליך מורכב. בהפועל קטמון למשל בנו תשתית במשך הרבה שנים, בכפר סבא לא היו את התנאים לזה, כמות האוהדים בכפר סבא הלכה והצטמצמה. עלתה השאלה האם אפשר לבצע כזה מהלך? יש אנשים שמוכנים לקחת סיכונים כאלה ויש אנשים יותר שמרנים וזה גם לגיטימי, כי בדיעבד אתה לא יודע כמה חובות משאירים לך. ובינתיים לפי הדיווחים בתקשורת יש לא מעט חובות שהאיש השאיר".
