למרות שלסיום העונה הסדירה בליגה הלאומית נותר עדיין מחזור אחד, אפשר לסכם במקרה של הפועל כפר־סבא.
כפר־סבא נמצאת באותו מצב של מכבי ת"א ביורוליג אחרי שנודע שהקבוצות הרוסיות עלולות להיות מורחקות מהממפעל ושהתוצאות נגדן יימחקו. הסיכוי התיאורטי להגיע לשמינייה הראשונה קיים, אבל הקבוצה לא עושה את המאמץ המינימלי לעשות את זה. כך גם הפועל כפר־סבא. על פניו, אפשר למחוק את פער שבע הנקודות מהמקום השני ולעלות לליגת העל. לפני שלוש עונות הקבוצה פתחה את משחקי הפלייאוף העליון כשהיא בפיגור עשר נקודות מהמוליכה נוף הגליל (אז היא עוד הייתה נצרת־עילית), אבל בסוף הצליחה לעקוף אותה. המספרים שלה סבירים: היא הבקיעה 39 שערים, מקום שני רק לנס־ציונה (41), וספגה 28 (רק ארבעה ספגו פחות) – אבל היכולת, אוי היכולת.
היו לכפר־סבא כמה פיקים העונה, אבל הם היו בודדים. חצי השעה האחרונה בראשל"צ, הרביעייה המאוחרת נגד רמה"ש, הקאמבק מול בית"ר ת"א/בת־ים, המשחק נגד בני־ריינה בחוץ. לא צריך להיות אניני טעם, בלאומית שם המשחק הוא ווינריות ויציבות – ולאו דווקא יכולת מופלאה. אז איפה הווינריות והיציבות של כפר־סבא? שבעת ההפסדים שלה העונה הגיעו מול קבוצות שמדורגות מתחתיה, חלקן רחוק מתחתיה: עפולה, רעננה, הפועל ר"ג, אחי נצרת (פעמיים). לשלוש המדורגות לפניה – ריינה, כפר־קאסם ונס־ציונה – היא לא הפסידה.
אז הפוטנציאל הקיים, פלייאוף עליון טוב יכול להעלות את כפר־סבא לליגת העל (שוב), אבל מישהו רואה אותה מצליחה לעשות את זה במצבה הנוכחי?
