שלא כמו מדינת ישראל, הפועל כפר־סבא דווקא יודעת איך להיכנס נכון לסגר. שלוש פגרות קורונה כפויות נחתו על ליגת העל, ולכולן הגיעה הקבוצה עם שלוש נקודות טריות בקופה. איך היא יצאה מהסגר? כאן התשובה כבר לא חד משמעית.
רגע לפני פרוץ המגפה במדינה, בפברואר 2020, מונה עמיר תורג'מן למאמן במקום אופיר חיים והספיק לעמוד על הקווים במשחק אחד, הניצחון 0:3 על הפועל רעננה. אבל אז התחיל מניין החולים לעלות, אנשים התחילו להסתובב עם מסכות וליגת העל נכנסה להקפאה של שלושה חודשים. היא חזרה הישר למשחקי הפלייאוף, וכפר־סבא סיימה את המחזור הראשון בבית התחתון עם 0:0 נגד בני־יהודה, שאחריו הגיע עוד ניצחון על רעננה, הפעם 0:2. סביר בהחלט.
הסגר השני פרץ לחיינו בספטמבר האחרון, והוא השתלב עם פגרת הנבחרת. כפר־סבא הספיקה לנצח את בני־יהודה 1:3 (עוד נחזור למשחק הזה בהמשך) ואז יצאה עם כל הליגה לפגרה כפויה של חודש ועשרה ימים. החזרה הפעם הייתה הרבה פחות חלקה עם הפסד 3:0 למכבי נתניה, שאחריו הגיעו 0:0 עם הפועל באר־שבע והפסד 1:0 מרגיז לבני־סכנין. נקודה אחת בשלושה משחקים, וזה כבר לא סביר בכלל.
ועכשיו, רגע לפני הסגר השלישי, כפר־סבא יצאה אליו עם ניצחון 0:2 משכנע על מכבי פ"ת. איך היא תצא ממנו במשחק נגד בני־יהודה? נקווה שלא כמו בפעם שעברה.
אופי טוב זה כדור ברשת
בינתיים פגרת הקורונה נתנה לכפר־סבא ולאלישע לוי שבועיים נוספים של הסתגלות הדדית, ובקבוצה מדווחים על־פי הפרסומים על אווירה טובה באימונים בזכות המאמן החדש/ישן שלה. בכלל, אלישע לוי נחשב לבחור הטוב של הכדורגל הישראלי. זה טוב או רע להיות "בחור טוב"? תלוי את מי שואלים, ובעיקר מתי.
שאלו פעם את אורי מלמיליאן מה היה השער היפה ביותר שכבש בקריירה, והוא ענה: "הגול הכי יפה זה כדור ברשת". זה הפתרון גם לשאלה הקודמת: האופי הכי טוב זה כדור ברשת. אם הכדור נכנס, האווירה טובה, המאמן "בחור טוב" במובן הטוב של המילה והכל סבבה באופן כללי. אם הכדור הולך החוצה, המילים "בחור טוב" מקבלות כבר קונוטציה שלילית. המאמן לא קשוח מספיק עם השחקנים, והם רוכבים עליו. לאלישע יש באמת אופי נוח, ואיתו הוא לקח אליפות במכבי חיפה, העפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות ועלה ארבע פעמים ליגה, כולל עם כפר־סבא. עם אותו אופי הוא גם ירד ליגה עם כפר־סבא ורשם קדנציה לא מוצלחת בנבחרת ישראל. בקיצור, אווירה טובה תמיד מועילה אבל מה שקובע בסופו של דבר (גם את האווירה) זה מבחן התוצאה.
ובמחזור הקרוב מחכה לכפר־סבא ולאלישע חתיכת מבחן, נגד בני־יהודה בבלומפילד. המשחק בסיבוב הראשון (הנה אנחנו חוזרים אליו) היה צומת דרכים עבור שתי הקבוצות. זו הייתה הפעם האחרונה שאלישע עמד על הקווים בבני־יהודה, ואחריה הגיעו חילוקי הדעות (ברוח טובה כמובן) עם ברק אברמוב וההחלטה להיפרד. מאותו רגע הקבוצה משכונת התקווה לא מוצאת את עצמה (ומאמן קבוע), ולמרות ניצחונות פה ושם עם ניר ברקוביץ' וכפיר אדרי היא הידרדרה לאט אבל בטוח לתחתית. למשחק נגד כפר־סבא היא כבר מגיעה כשהיא שלב אחד מתחתיה בטבלה.
גם עבור כפר־סבא למשחק ההוא בסיבוב הראשון הייתה משמעות מכרעת. היא אמנם ניצחה 1:3 אחרי פיגור 1:0 במחצית, אבל בהפסקה נכנס יצחק שום לחדר ההלבשה ונתן בראש לשחקנים כשגם תורג'מן לא יוצא נקי. זה היה קו פרשת המים, שאחריו שעון החול של המאמן החל לאזול. הוא אמנם החזיק מעמד עוד קצת יותר משלושה חודשים, אבל הרינונים על מעמדו לא הפסיקו להתרוצץ בשטח – עד הפרידה הסופית. עכשיו כולם מתייצבים למקצה שיפורים.
לחץ על כל המגרש
מי שעוד זקוקות למקצה שיפורים הן הפועל רמה"ש והפועל רעננה, שייפגשו עם חזרת הליגה הלאומית לפעילות. בשבוע שעבר הודיע ליאור זדה כי הוא עוזב את רמה"ש אחרי חצי שנה בתפקיד המאמן ובהודעת ווטסאפ לשחקנים הסביר: "למרות חברות יקרה מאוד והמון הערכה ביני ובין הנהלת הקבוצה (שתישמר בוודאות), התגלו בינינו חילוקי דעות בעניין הרכש, שחרורים ומטרות להמשך. היה רצון אמיתי של כולנו לפתור את הדברים אך לא הצלחנו וראינו אחרת את ההמשך".
למי שהיו בעיות בהבנת הנקרא הגיעה למחרת הידיעה על מעברו של ים כהן להפועל ר"ג והסבירה הכל. הקשר, ששותף בכל משחקי הקבוצה בליגה והיה סגן מלך השערים שלה עם שלושה כיבושים, עוזב ככה באמצע העונה? זדה הבין לאן העונה הזו הולכת מבחינת רמה"ש, וכי ים כהן הוא לא הסנונית האחרונה שעוזבת את הקן, והחליט לשים את המפתחות. מחליפו יגאל אנטבי יודע כנראה לאיזו סיטואציה הוא נכנס, אבל מה לא עושים כדי לעלות בחזרה על גלגל המאמנים.
גם ברעננה לא הכל הולך כמתוכנן. אלדד שביט החליף לפני קצת יותר מחודש את גל כהן בתקווה שישחזר את מסע ההצלחה שלו עם בני־סכנין בעונה שעברה, אבל בינתיים התפוקה שלו עומדת על ניצחון בודד בשישה משחקים – ועם זה לא הולכים למכולת, ובטח שלא חוזרים לליגת העל.
