המחזור האחרון של העונה הסדירה מפגיש את הפועל רעננה ואת הפועל כפר סבא, כאשר שתיהן מסובכות בתחתית, ומשוועות לנקודות. לרעננה, שסוחבת את כל הליגה על גבה, נדרשות הנקודות כדי להגיע לפלייאוף כשהיא עדיין בחיים. כפר סבא אמנם רחוקה משכנתה בשבע נקודות, אבל גם היא לחוצה מאוד.
משחק הדמעות ברעננה ב-2011. איך זה ייגמר הפעם?משחק הדמעות ברעננה ב-2011. איך זה ייגמר הפעם?
משחק הדמעות ברעננה ב-2011. איך זה ייגמר הפעם?
(צילום: פרטי)

וולה בדלי

זה בדיוק הזמן להיזכר במפגש הבלתי נשכח בין השתיים, שזכה לכינוי "משחק הדמעות", לפני תשע שנים, כאשר שתיהן היו בלאומית, וכפר סבא ידעה שניצחון יבטיח לה את כרטיס העלייה, ורעננה הגיעה משוחררת ונטולת לחץ.
מאי 2011. כפר סבא שאחרי עידן אלי טביב, בנתה קבוצה חזקה, עם תומר קשטן על הקווים, ועם שחקנים כמו בוריס קליימן, לואי טהא, דידי אונגר, אבי אבינו, אלירן סיימון ועומר פדידה הצעיר. רעננה, שכבר זכתה באותן השנים לתואר "קוטלת העולות" אחרי שני מפגשים דומים עם קריית שמונה ועם הפועל ירושלים, התייצבה למשחק והפגינה רוח ספורטיבית כהרגלה.
שיטת הקיזוז עשתה את שלה, וכפר סבא שהוליכה ביתרון של 15 נקודות, קוצצה לשבע נקודות עם תחילת הפלייאוף. הקבוצה נכנסה לתרדמת, ולא הצליחה להשיג את הניצחון שיבטיח את העלייה.
כל הלחץ התנקז למשחק האחרון במגרש הקומפקטי ברחוב ההסתדרות ברעננה. המקומיים, שכבר איבדו מזמן את סיכויי העלייה שלהם, עלו ונלחמו בשם הספורטיביות שאיפיינה אותם כל כך. 20 דקות לסיום מוחמד פודי העלה את המקומיים ליתרון, והלם שרר במחנה הירוק. שער עצמי של אופק בן טולילה בדקה האחרונה כבר היה מאוחר מדיי בעבור הירוקים, וכפר סבא שוב בעטה בדלי. ראשון לציון עלתה לליגת העל על חשבון הירוקים, עם רמת השרון. כפר סבא מצידה המשיכה לאבד את הראש, פיטרה את קשטן והביאה את גיא עוזרי לצמד משחקי המבחן מול הפועל פתח תקוה. מובן שזה כבר לא עזר. הקבוצה הייתה מרוסקת ונשארה בלאומית.
"אתה רוצה להכניס לי עצבים עכשיו, כשאני צריך להיזכר ביום הארור ההוא?", אומר השבוע אלירן סיימון, מהשרידים האחרונים בקבוצה מאותו המשחק. "זה היה חתיכת יום שחור. חד-משמעית, זה היום הכי קשה שלי בכדורגל. סבל נפשי ופיזי. חודשיים לא יצאתי מהבית. הייתי ממש בדיכאון. כל השנה אנחנו מקום ראשון, ב'פור' גדול. הובלנו כבר ב-15 נקודות, וזה לא הספיק. הגיע הרעיון הגאוני שנקרא קיזוז, ואנחנו הפסקנו לשחק. נשארה עוד הזדמנות אחת במשחק מול רעננה. ושוב, כלום לא הלך לנו. הכל התפוצץ לנו בפנים. זה רגע שלא יישכח לעולם".
מהצד השני של המתרס נשאר שריד יחיד מאותו המשחק, הקפטן שניר שוקר. "נכנסנו לפלייאוף ואיבדנו סיכוי לעלות. כפר סבא הייתה בעונה מדהימה", הוא אומר. "הגיע המשחק האחרון מולנו, והם היו מוכרחים לנצח. המשחק התחיל והם היו בלחץ מטורף. אני זוכר שבאו אליי שחקנים שלהם תוך כדי משחק והתלוננו למה אנחנו נלחמים. הם לא שוכחים לנו את המשחק הזה. בסיום הם התפרקו על הדשא".

עצב וכעס

לא רק שחקני כפר סבא התפרקו על הדשא, גם האוהדים שלהם קרסו ביציע. "מה שעניין אותם זה להפריע לשכנה מכפר סבא לעלות", נזכר האוהד הוותיק, משה בן משה. "שברנו את הליגה עד המחזורים האחרונים, ואז הגיע הטמטום הזה שנקרא הקיזוז, וכשהיינו צריכים עוד ניצחון אחד הוא פשוט לא הגיע. אני רק נזכר במשחק ההוא, וזה גורם לי לעצב ולכעס. כבר תיכננו את החגיגות, ובאו השכנים היקרים והרסו לנו. הם נלחמו בנו עד חורמה, ולא נתנו לנו לעלות ליגה. אנחנו מחכים להם בפינה שנים רבות מאז המשחק הזה. הגיע הזמן שנסגור איתם חשבון, וכולנו תקווה שננצח ונוריד אותם ליגה".
ירוקים בהלם. יסגרו חשבון כמו שרוצים האוהדים?ירוקים בהלם. יסגרו חשבון כמו שרוצים האוהדים?
ירוקים בהלם. יסגרו חשבון כמו שרוצים האוהדים?
(צילום: פרטי)
אוהד רענני, שנכח באותו המשחק וביקש להישאר בעילום שם, זוכר היטב את אותו יום. "כפר סבא חשבו שהם באים לטייל", הוא אומר. "הקבוצה שלנו תמיד הייתה הכי ספורטיבית בארץ. הם ציפו שנפתח להם רגליים, אבל מי שמכיר את רעננה יודע שזה לא בא בחשבון. הם פשוט עשו במכנסיים ולא עמדו בלחץ. הם באים להוריד אותנו ליגה בשבת? מקווה שניתן להם תשובה על המגרש".
אז האוהדים בצד הירוק ישמחו לנקמה מתוקה בשבת. האדומים ישמחו להשאיר אותו פתוח. "חוץ מפדידה וממני, אף אחד לא נשאר מהטראומה הזאת, אבל האוהדים זוכרים את זה. אנחנו צריכים את הניצחון כדי לברוח מהם", אומר סיימון.
"נקמה? מאז הם כבר החזירו לנו כמה פעמים ולקחו מאיתנו נקודות", אומר שוקר. "יש יריבות ספורטיבית, אבל לא נראה לי שיש שנאה. מה שכן לקחנו מהם את ההגמוניה בכדורגל בשרון בשנים האחרונות".
אצל האוהדים הירוקים הקולות כמובן נשמעים אחרת, והרבה פחות פוליטיקלי קורקט. "מעבר לשלוש הנקודות אנחנו רוצים לתת להפועל רעננה את המכה שמגיעה לה", אומר בן משה. "זה יעשה טוב לכל האוהדים שלנו. חיכינו לרגע הזה".