"אנחנו במצב גרוע ורק נס ספורטיבי יכול להציל אותנו מירידה", אמרו בהפועל כפר־סבא אחרי ההפסד לבית"ר ירושלים בתחילת השבוע, שהציב את הקבוצה במרחק של שבע נקודות מהקו האדום כשלסיום העונה נותרו שישה משחקים, כלומר 18 נקודות בקופה. זה מזכיר לי את הסיפור על האדם שהתפלל כל לילה לפני השינה: "אלוהים, בבקשה, תעשה לי נס שאזכה בפרס הגדול במפעל הפיס". אחרי שנים של תפילות הופיע אלוהים בחלומו של אותו אדם ואמר לו: "אני באמת רוצה לסדר לך נס ושתזכה בפיס, אבל אתה אף פעם לא שולח טופס".
ואיך זה קשור לענייננו? אלוהי הכדורגל אכן הגיעו ביום שני האחרון לטדי במטרה לעשות נס להפועל כפר־סבא, אבל שחקני הקבוצה לא ידעו לקחת. מה עוד הם היו צריכים? שחקני בית"ר הלחוצים התקשו לתפקד במחצית הראשונה, כפר־סבא השתלטה על מרכז המגרש ואפילו קיבלה פנדל משום מקום שהעלה אותה ליתרון. מה בסך הכל היה צריך לעשות? לעלות רגועים למחצית השנייה, להמשיך לנעול את השער כמו שצריך ולנסות לעקוץ שוב. מה שקרה בפועל זה שכפר־סבא, שמומחית במצבים כאלה, מצאה עוד דרך יצירתית לבעוט בוולה בדלי שמילאה בעמל רב לפני ההפסקה. קונג־פו פנדה, המכונה גם לוואגה קיזיטו, זינק עם רגל מושטת ופגע בשחקן של בית"ר בחזה. וכאן לא נגמרו הניסיונות לניסים בטדי. אחרי שבית"ר עשתה מהפך, כפר־סבא קיבלה עוד פנדל משום מקום, אבל במקום להשוות ולסחוט נקודה אמאדו סוקונה סידר לאיתמר ניצן עוד רגע של תהילה.
אז לאיזה עוד ניסים ספורטיביים מחכים בכפר־סבא? בשמונה העונות מאז שליגת העל התייצבה על 14 קבוצות, היורדת מהמקום ה־13 עשתה זאת עם 31.75 נקודות בממוצע. כלומר, 32 נקודות בממוצע הספיקו להישארות. לכפר־סבא יש 23 נקודות, כך שלפי הסטטיסטיקה היא צריכה עוד 9 נקודות, כלומר שלושה ניצחונות. אבל כולם יודעים שיש שלושה סוגי שקרים: שקרים בוטים, שקרים לבנים וסטטיסטיקה. בקיצור, כדי לשרוד כפר־סבא תצטרך הרבה יותר מזה – בין ארבעה לחמישה ניצחונות. ובשביל קבוצה שהשיגה שישה ניצחונות ב־27 מחזורים זה באמת יהיה נס. אבל לא צריך ללכת רחוק, בואו נתחיל עם שני ניצחונות במשחקים הקרובים נגד הפועל חדרה ובני־סכנין ואז נראה איך מתקדמים הלאה.
גרביים במקום תותחים
תרשו לי לגנוב את הסיפור של עמית סגל מאולפן שישי לפני שבועיים, שבעזרתו ניסה להסביר את הסיכויים להרכיב ממשלת מרכז־שמאל (זה בסדר, גם הוא לקח אותו ממקום כלשהו, אז הגונב מגנב פטור). והסיפור הולך ככה: הממשלה הבריטית החליטה להקים ועדה שתחקור מדוע התותח הגדול, שהושקעו כל כך הרבה אמצעים כדי לבנות אותו, לא ירה בקרב החשוב. הוועדה ישבה על המדוכה שבועות רבים לפני שפרסמה דו"ח עם 40 סיבות, כשהראשונה שבהן הייתה: לא היו פגזים.
אפשר למנות 40 סיבות לפחות למה הפועל כפר־סבא בדרך לליגה הלאומית, אבל הראשונה היא: אין לה פגזים בקנה. כל יתר הסיבות כבר מיותרות. אי אפשר לשרוד בליגה בלי לכבוש שערים. אתם זוכרים מתי בפעם האחרונה לוואגה קיזיטו הגיע למצב כיבוש טוב (לא, הפנדל בטדי השבוע לא נחשב)? גם אמאדו סוקונה לא ראה את השער עם משקפת כבר הרבה זמן (וכן, במקרה הזה הפנדל בטדי כן נחשב). אז בלי חלוצים תותחים, שירעידו מדי פעם את הרשת, הנס המדובר לא יגיע.
רד עלה, עלה ורד
פעם, מזמן, לפני עידן הקורונה והשמיים הסגורים, שאלו איש עסקים שמחלק את זמנו בין ישראל לחו"ל איפה הוא נהנה יותר להיות – פה או שם – והוא ענה: "בדרך". אחרי 40 עונות בליגה הראשונה, 27 בשנייה ואפילו אחת בשלישית (מאז קום המדינה), ואחרי 11 עליות ו־10 ירידות, כנראה שזה המקום האהוב ביותר גם על הפועל כפר־סבא – הדרך מפה לשם. תנו לה קרבות עלייה או מאבקים נגד הירידה, רק לא עונה משעממת במרכז הטבלה.
והעונה הזאת לא שונה. יצחק שום עוד פינטז בתחילת העונה על פלייאוף עליון, אבל מהר מאוד הבין שזה חלום רחוק ועשה טעות אחרי טעות בניסיון לתקן את הטעות המקורית. יש שיראו בזה בלגן ארגוני, אבל הכל נעשה במטרה אמיתית להציל את המולדת, ובמקרה של שום זו באמת המולדת. זו העונה הרביעית שלו כבעלים של המועדון, בו עשה את כל דרכו כשחקן, והמכנה המשותף לכולן הוא חילופי מאמנים רגע לפני המשחקים המכריעים. בעונה הראשונה הוא מינה את ארז בנודיס רגע לפני המחזור האחרון והמבחנים נגד הירידה לליגה א'. שנה מאוחר יותר הוא פיטר את בנודיס שלושה מחזורים לסיום העונה הסדירה, ואופיר חיים הגיע כדי לעשות פלייאוף מופלא ועלייה לליגת העל. בעונה שעברה חיים עצמו פינה את מקומו מחזור לפני סיום העונה הסדירה, ועמיר תורג'מן השאיר את הקבוצה בליגה. בשלושת המקרים הצעד המפתיע של שום הוכיח את עצמו בסופו של דבר. האם גם הפיטורים של אלישע לוי, ממש לפני פתיחת משחקי הפלייאוף, ישיגו את האפקט הרצוי? קשה להאמין.
ובינתיים, מי שהרוויח מהמהלך האחרון של שום היה דווקא אלישע. כפר־סבא עדיין לא לקחה אף נקודה מאז הפרידה, אבל באותו זמן ממש המאמן הרוויח שבע נקודות. עובדה, עכשיו יש לו (ולהפועל חיפה) 30 נקודות ואילו האקסית שלו נתקעה על 23.
