בתוך ים האקסיומות של עולם הספורט יש אחת שקוראים לה "אפקט המאמן החדש", והיא טוענת שמאמן שמגיע לקבוצה חדשה מנצח במשחק הראשון שלו. הטענה מבוססת על ההנחה שאחרי שהבעלים/יו"ר של הקבוצה מחליט לזעזע אותה באמצעות פיטורי המאמן, השחקנים ה"מזועזעים" מקבלים משום־מקום אנרגיה חדשה ורצון להוכיח את עצמם בפני המאמן החדש – והתוצאה היא ניצחון בבכורה שלו. מה שקורה במשחקים הבאים בדרך כלל זה שהאנרגיה של השחקנים יורדת בחזרה לרמתה המקורית וגם הרצון להוכיח כבר לא מהווה פקטור משמעותי.
אלישע לוי. אפקט המאמןאלישע לוי. אפקט המאמן
אלישע לוי. אפקט המאמן
(צילום: ראובן שוורץ)
אז למרות שההגדרה המילונית לאקסיומה היא הנחת יסוד אשר מתייחסים אליה כנכונה וכמובנת מאליה, בואו בכל זאת נבדוק אותה במבחן המציאות. מספיק להתבונן לא רחוק, למשחק של הפועל כפר־סבא בשבת נגד הפועל ת"א, הופעת הבכורה המחודשת של אלישע לוי על הקווים שהסתיימה בתיקו בלבד. אבל זו לא הפעם היחידה העונה שכפר־סבא לא נהנתה מ"אפקט המאמן החדש", המשחק הראשון של רביד גזל כמאמן (זמני אמנם) הסתיים בהפסד להפועל חיפה.
יצחק שום. אגדהיצחק שום. אגדה
יצחק שום. החלפה גבוהה של מאמנים
(צילום: עוז מועלם)
ומה קרה בפעמים הקודמות ששום יצחק החליף מאמן? בעונה שעברה זה דווקא הצליח לו, כשעמיר תורג'מן פתח את הקדנציה עם ניצחון 0:3 משכנע על הפועל רעננה. בעונה שלפני כן ארז בנודיס החזיק מעמד עד המחזור ה־27, ומחליפו אופיר חיים הפסיד בשלושת המשחקים הראשונים שלו עד שהתחיל המסע המופלא בפלייאוף, שהסתיים בהעפלה דרמטית לליגת העל. עונת 2017/18, הראשונה של שום כבעלים, הייתה בכלל מטורללת מכל הבחינות, עם ארבעה מאמנים ושתי גיחות של שום עצמו על הקווים. מסאי דגו התחיל את העונה, שום החליף אותו לשני משחקים ואז הגיע ריימונדאס ז'וטאוטאס שהפסיד בבכורה שלו 3:0 להפועל עפולה. הבא בתור היה חיים שאבו, שפתח עם הפסד 2:0 להפועל מרמורק ועזב אחרי שישה הפסדים ברציפות. שום נטל שוב פיקוד לשלושה משחקים, שאחריהם מינה את בנודיס, והוא ניצח בבכורה 0:5 את הפועל ר"ג בדרך להישרדות במבחנים מול עירוני טבריה.
אז מה המסקנה? שאין מסקנה. מאמן יכול לפתוח קדנציה עם ניצחון ובאותה מידה עם תיקו או עם הפסד. "אפקט המאמן החדש" הוא אגדה אורבנית, בעיקר בעידן של החלפת מאמנים סיטונית כמו במשחק כיסאות מוזיקליים. יש זילות לא רק של מעמד המאמן אלא גם של האפקט שלו.

האתגר של עבד טיטי

העיר טירה הייתה במשך שנים רבות ספקית שחקנים לכל קבוצות השרון, ובעיקר לכפר־סבא השכנה מדרום, בזמן שהקבוצות המקומיות שלה דשדשו בליגות הנמוכות. בתקופה האחרונה חל שינוי, וגם טירה רוצה לשלוח נציגה לליגות הבכירות. בשנת 2004 התפרקה הפועל בני טירה בגלל סיבות כלכליות, ועל חורבותיה קמה אחרי שנה מ.ס (מועדון ספורט) טירה. ההתחלה לא הייתה קלה, אבל אחרי הצטרפותו למערכת של עבד טיטי, גיבור מקומי עם עבר בליגת העל, הקבוצה עלתה לליגה ב' ולפני ארבע שנים וחצי הגיעה לליגה א'.
טיטי שם לו ולמועדון למטרה להגיע לליגה הלאומית, והעונה עשויה להיות שנת הפריצה. בינתיים זה נראה טוב עם חמישה ניצחונות ותיקו בודד בלי הפסד, אבל הדרך עדיין ארוכה. טיטי הבין שכדי לשרוד עונה פתלתלה ומתישה בליגה א' הוא צריך להביא שחקנים מנוסים וברשימת ההחתמות שלו נמצאים בין היתר רן רול מהפועל חיפה, השוער אסף רז מבני־לוד, עמאר מנצור ששיחק בין היתר בהפועל ת"א ובכפר־סבא והשם הגדול מכולם – וויאם עמאשה, שכבש את שער הניצחון במשחק הגביע נגד הפועל רמה"ש, שהעלה את טירה לסיבוב ח' של גביע המדינה.
על הקווים עומד כבר שנה ברציפות חיים סירוטקין, שועל ליגה א' ותיק, כשהדבר היחיד שיכול לקלקל את החגיגה זה הפתיל הקצר שלו ושל טיטי. בין השניים יש מתיחות, ואפשר לצפות להתפתחויות "בלתי צפויות" למרות הרגיעה שהושגה בתחילת השבוע.

זעזוע ברמת השרון

תארו לכם שליצחק שום יימאס מהיכולת הדלה של קבוצתו והוא יחליט לרדת לקווים ולתפוס את עמדת המאמן. זה פחות או יותר מה שקרה בקבוצת הכדורסל נשים של רמה"ש. אחרי הפתיחה הצולעת של העונה, שכללה שני ניצחונות בלבד בשישה מחזורים והדחה ברבע גמר גביע המדינה, החליט היו"ר ומחזיק זכויות הניהול אלי רבי שצריך לעשות זעזוע ונפרד מהמאמן נמרוד מיטל. במקומו הוא מינה, כאמור, את עצמו. אבל זה לא צריך להפתיע אף אחד, כי רבי הוא אחד המאמנים המצליחים ביותר בכדורסל הנשים בארץ, שזכה עם אליצור רמלה ומכבי אשדוד בחמש אליפויות ובשלושה גביעי מדינה, וגם מאמן הנבחרת בעשור האחרון עם הפסקה לטובת עדן ענבר.
את הזעזוע האמיתי עבר המועדון בקיץ האחרון, כשהמקימות שלו והנשים המזוהות איתו יותר מכל, אורנה אוסטפלד ורחל אוסטרוביץ', החליטו לזוז הצידה אחרי 34 שנה. "סללנו לו חתיכת דרך", אמרה אוסטפלד אחרי השלמת המהלך, אבל בינתיים נשארו עוד כמה מהמורות שרבי יצטרך לדלג מעליהן.