ספרתי כמה קבוצות תחרותיות שמשתתפות בליגות הבכירות יש בכל עיר בכדורגל, כדורסל, כדוריד וכדורעף – גברים ונשים. ואלה התוצאות.
הרצליה: בחסות העירייה
הסיפור של הספורט בהרצליה קשור פחות למתקנים ויותר לתמיכה עירונית. קבוצות הכדורגל של מכבי והפועל הרצליה מקבלות אומנם הקצבות מהעירייה, אבל הן נמצאות בסוג של בעלות פרטית. עם או בלי קשר, הן משחקות רק בליגה השלישית והעלייה ללאומית נראית כרגע כמו חלום רחוק. ביתר ענפי הכדור הקבוצות נקראות בני־הרצליה, מה שמרמז על חסות של העירייה, והן ברובן מצליחות. קבוצות הכדורסל והכדוריד, גברים ונשים, משחקות בליגה הראשונה וקבוצת הכדורעף בארצית. קבוצת הכדורסל גברים עברה תהפוכות עד שהגיעה למעמדה הנוכחי. המועדון הוקם על ידי טל ברודי בשיתוף עם העירייה, אחר כך הוא התאחד עם הפועל הרצליה ובהמשך עם מכבי רעננה ונקרא בני השרון. אחרי שעיריית רעננה ביטלה את האיחוד הקבוצה חזרה להרצליה והיא כעת בבעלות משפחת רקנאטי.
כפר־סבא: עדיפות לכדורעף
כשהייתי ילד ולמדתי בבית הספר "אוסישקין" בכפר־סבא, רוב שיעורי ההתעמלות עם המורה ארנון שטרנפלד ז"ל עסקו בלימוד יסודות הכדורעף. לא צעד וחצי בכדורסל ולא בעיטות לשער בכדורגל, רק קבלת כדור נכונה, הרמות והנחתות מעבר לרשת. זו הייתה המדיניות של העירייה, לקדם את ענף הכדורעף, ואת התוצאות רואים עד היום. נכון, יש קבוצת כדורגל שמתנדנדת בין שתי הליגות העליונות וזכתה אפילו באליפות אחת ובשלושה גביעים, אבל כפר־סבא היא קודם כל עיר של כדורעף. קבוצת הנשים זכתה בחמש אליפויות ובארבעה גביעים, והגברים באליפות אחת ושלושה גביעים. במשך שנים נמנעו בהפועל כפר־סבא מפתיחת מחלקת כדורסל, כדי שלא "תגנוב" שחקנים מהכדורעף, אבל בעקבות לחץ מהשטח ובעיקר הקמה של קבוצות כדורסל במכבי כפר־סבא הוחלט שילדי האגודה יוכלו גם לזרוק כדורים לסל ולא רק להנחית אותם מעבר לרשת.
רעננה: נשארים כיתה
ברעננה עושים עבודה עירונית טובה בהרבה ענפי ספורט. בנו שם למשל מגרשי טניס מפוארים, שמארחים מדי שנה את אליפות ישראל. אבל כאשר מגיעים לרמת הארצית הגבוהה בענפי הכדור, מתחילה הבעיה. קבוצת הכדורגל התקשתה לשרוד בליגת העל, וזה הרבה בגלל שאין בעיר אצטדיון והקבוצה נאלצת לארח בשדות זרים. מחלקת הנוער מגדלת שחקנים, אבל קשה לשמור עליהם בהיעדר קבוצת בוגרים ברמות הגבוהות. גם קבוצת הכדורסל תתקשה לחזור לליגת העל, שם שיחקה במסגרת האיחוד עם הרצליה. לפחות קבוצות הנשים בכדורגל ובכדורעף משחקות בליגה הראשונה.
רמה"ש: הכוח הנשי
תתפלאו, אבל דווקא העיר הקטנה ביותר בשרון מחזיקה במספר הקבוצות הרב ביותר בליגות הבכירות. קבוצת הייצוג מספר אחת של העיר היא של הנשים בכדורסל, שזכתה בעשור הראשון של המילניום בשש אליפויות ובשישה גביעים. בעשור האחרון היא מתקשה לשחזר את ההישגים. גם לקבוצת הנשים בכדורגל יש תארים, שתי אליפויות וגביע אחד. אצל הגברים, לעומת זאת, אין תארים אבל יש שאיפות – והכוונה היא בעיקר בכדוריד. העירייה מזרימה בשנים האחרונות תקציב לא קטן לקבוצת הכדוריד, שמנסה לשבור את תקרת הזכוכית – ואולי העונה זה יקרה. הקבוצה סיימה את הסיבוב הראשון בליגה עם מאזן נקי מהפסדים, אבל צריך לזכור שגם את העונה שעברה היא סיימה בלי הפסדים, אבל אז היא קרסה בפלייאוף. בואו נקווה שהפעם זה לא יקרה, ושהכדוריד יביא לעיר תואר ראשון מצד הגברים. גם קבוצת הכדורסל גברים החלה את העונה בצורה מבטיחה, אבל לאחרונה נרשמה ירידה.
הוד השרון: דאבל בכדורעף
בהוד השרון החליטו מזמן לוותר על הכדורגל, בהיעדר מתקן מתאים, והכישרונות הצעירים שם נודדים לכפר־סבא וליתר הערים הסמוכות. המוקד בשנים האחרונות היא קבוצת הכדורעף גברים, שזכתה בדאבל לפני חמש שנים, והשנה גם קבוצת הנשים משחקת בליגה הראשונה. קבוצת הכדורסל מכבי הוד השרון היא סיפור עצוב. אחרי שנים רבות בליגה הלאומית, הקבוצה עמדה בקיץ האחרון בפני קריסה כלכלית, אבל הצליחה בסופו של דבר לגייס את התקציב הדרוש. העניין הוא שאין בספורט הרבה ניסים, וכרגע הקבוצה מדורגת אחרונה עם ניצחון בודד ב־13 משחקים.
לסיכום: לרמה"ש יש 5 קבוצות בכירות בליגות העליונות, להרצליה ורעננה 4 ולכל היתר – נתניה, חדרה, כפר־סבא והוד השרון – יש 3 קבוצות. העניין הוא גם מתקנים ראויים, אבל לא רק. בהיעדר בעלות פרטית, הסיפור הוא בדרך כלל התמיכה העירונית. היכן שהעירייה מזרימה כספים יש תוצאות.
_________
אוסטרובסקי עושה בית ספר
הזכרתי קודם את אולם אנרבוקס בחדרה, אז ביום שני הקרוב הוא יארח את משחקי הגמר של אליפות בתי הספר התיכוניים בכדורסל, תלמידות ותלמידים. גמר הבנות יפגיש בפעם השישית ברציפות שתי יריבות מוכרות, הגימנסיה הריאלית ראשל"צ ואוסטרובסקי רעננה, ששולטות בענף בשנים האחרונות. בשנה שעברה הליגה לא הוכרעה בגלל הקורונה, אבל לפני שנתיים אוסטרובסקי ניצחה בגמר 63:70 והשלימה זכייה תשיעית בתואר עם השחקניות אמי רינת, עמית כהן, ירדן גרזון, רוני זהות, רותם שוסטר ונעה גבעון. סגל השחקניות עבר מטבע שינויים, אבל שוסטר נשארה ואיתה מובילות את הקבוצה ליאל אריאל ועלמה כהן. המאמנים הם לירון שרף וגלעד איידנברג.
אוסטרובסקי היא כאמור נבחרת מנוסה במעמדים האלה, ואת הפתעת העונה סיפקו הקבוצות של הדרים הוד השרון, בנים ובנות, שנעצרו רק בחצי הגמר. נבחרת הבנות, עם המאמן אייל המי והשחקניות שירה הלוי, טל הבר ונטע פייגנבוים (הבת של רונן והנכדה של שייע), הדיחה בדרך את היובל הרצליה ורוטברג רמה"ש הפייבוריטיות ורשמה בכורה נהדרת בליגה. גם קבוצת הבנים של התיכון מהוד השרון, עם אייל הראל, עמית פאר ויובל דורון, עשתה עונה טובה עד שהפסידה לאלופה מעמק חרוד.
