בחודש נובמבר האחרון, עם פתיחת הליגה, הגיעה הקורונה גם לכדורעף. אחד הנדבקים הראשונים היה טמיר הרשקו, שחקן מוביל בענף והמצליב של מובילת הליגה הפועל כפר סבא והנבחרת. הרשקו נמצא חיובי בבדיקות שערכו בקבוצה עם חזרתה ארצה מטורקיה, לקראת משחק הליגה נגד מכבי הוד השרון - משחק שנדחה בהחלטת איגוד הכדורעף, כדי למנוע הידבקויות נוספת.
טמיר הרשקו. "התגברתי על הקורונה" טמיר הרשקו. "התגברתי על הקורונה"
טמיר הרשקו. "התגברתי על הקורונה"
(צילום: אלעד גרשגורן)
הרשקו נכנס לבידוד והעדיף לעבור אותו במלונית כדי לא לסכן את בת זוגו תמרה, שאיתה הוא מתגורר בהרצליה יחד עם כלבתם. "הקורונה מציבה בפנינו אתגרים חדשים. הכנו את עצמנו לכל תרחיש, ולכן זה לא הפתיע אותי", הוא אומר. "בהחלט לא נעים להתבשר שנדבקת ואתה צריך בידוד, אבל הצלחנו כקבוצה להתגבר על זה – והוכחנו זאת על המגרש".
הרשקו בן ה־27 גדל בבית עם שורשים של כדורעף. אביו, יעקב הרשקו, היה שחקן, מאמן והיום המנכ"ל של הפועל כפר סבא. הוא נחשב לאחד המיתולוגיים בענף.
"תמיד ידעתי שאני רוצה להיות שחקן כדורעף. תמיד אהבתי ועד היום אני אוהב את המשחק הזה", אומר טמיר. "התחלתי את דרכי בענף כבר בגיל 14, בכיתה ט' בחטיבת הביניים 'הראשונים' בהוד השרון. הייתי מלא שאיפות ורציתי להשקיע רק בכדורעף".
משם עבר הרשקו לשחק בתיכון "מוסינזון", ובחר בלימודים אקסטרניים. הוא הגיע מדי יום למכון "וינגייט", ובגיל 17 כבר זומן לנבחרת ישראל. "אני גאה ללבוש את המדים הלאומיים", הוא אומר. "כנער, כל מה שלא היה קשור לכדורעף פשוט לא עניין אותי".
תוך כדי השירות הצבאי כספורטאי מצטיין סיים הרשקו שתי עונות בקבוצת הבוגרים של הוד השרון והמריא לארה"ב, לשחק וללמוד לתואר ראשון בהנדסת חשמל באוניברסיטת קליפורניה באירוויין. הוא סיים את הלימודים בהצלחה כעבור ארבע שנים ורשם הישג אדיר: הרשקו זכה בתואר היוקרתי "אול־אמריקן". כשנתיים לאחר מכן הוא עשה זאת שוב, כשנבחר לשישייה השנייה בליגת המכללות.
"כבר בגיל 16 ידעתי שאני רוצה להגיע לליגת המכללות ולהיות אול־אמריקן", הוא מספר. "אמנם עזבתי את הארץ לכמה שנים, אבל זה אף פעם לא הרגיש כמו ויתור, אלא כמו בחירה בדרך".

לא בגלל אבא

הכישרון של הרשקו לא נעלם גם מעיניהם של ראשי מועדון הכדורעף אל.פי.אר פיאצ'נזה, והם החליטו לצרף אותו לעונה אחת. הרשקו הפך לישראלי הראשון בענף שמגיע לליגה הבכירה באיטליה. משם הוא עבר למכבי תל אביב, ולאחר מכן ארז שוב מזוודות ועבר לשחק בליגה הפינית, במועדון בראיסיו לוימו. "עברתי שם חוויה מטורפת", הוא משחזר. "כישראלי שמכור לחוף הים, לא לראות שמש יותר מחודש זה שורט. גורם לך להעריך את הימים הבהירים בארץ".
אבל אז הגיעה הקורונה וקטעה את העונה הפינית שלו. הרשקו חזר הביתה לישראל, היישר להפועל כפר סבא: "החזרה הייתה נכונה עבורי, גם מבחינת ההיבט המשפחתי. מצאתי פה הפועל כפר סבא חדשה לגמרי. זה הפך את העונה למעניינת ומאתגרת".
מה זה אומר?
"אני מאוד מאמין בקבוצה. הליגה השנה ברמה תחרותית מאוד גבוהה, והעובדה שכל שחקן יכול להיכנס לבידוד בכל רגע מייצרת אתגרים חדשים ומשונים. יהיה מעניין מאוד לראות איך כל קבוצה תתמודד איתם".
למה דווקא כפר סבא?
"זאת הייתה ההחלטה הכי טובה בשבילי, עם הסיכוי הכי גבוה לזכות באליפות. ולא, זה לא בגלל אבא שלי. כל אחד מאיתנו עושה מה שטוב לו ולקריירה שלו".
תגדיר את המטרות שלך.
"יש מוקדמות באמצע ינואר. מקווה שהפעם נעלה לאליפות אירופה עם הנבחרת".
לסיכום, יש סיכוי לתחנה נוספת בחו"ל?
"לא אגיד אף פעם לא, אבל כרגע אני לא מתכנן לצאת. טוב לי פה".
בניגוד לקבוצת הכדורגל, בכפר סבא מרוצים מאוד מכך שהשנה, באופן יוצא דופן, שתי קבוצות הכדורעף המקומיות – נשים וגברים – מובילות את ליגות העל, ושתיהן עדיין ללא הפסד. ¿
mikiss@bezeqint.net