מקום 8
18.3.2006, מחזור 25: הפועל ת"א – הפועל כפר־סבא 2:1.
עונת 2005/6 הייתה אחת המשוגעות בתולדות הפועל כפר־סבא, ולא שחסרות כאלה. המאמן אלישע לוי, שהעלה את הקבוצה עונה קודם מהלאומית, לא הצליח להמשיך את המומנטום. הקבוצה השתרכה בתחתית, והבעלים אלי טביב החליט לעשות זעזוע: הוא החליף את אלישע באלי אוחנה והביא מספר שחקני רכש כמו סמואל יבואה ובן לוז – והעונה התהפכה. אוחנה ניצח במשחק הראשון שלו בסכנין, הפסיד בשני בנצרת־עילית, אחר־כך באו שלוש תוצאות תיקו (בשתיים מהם כפר־סבא השוותה בתוספת הזמן) ואז הגיע המחזור ה־25.
כפר־סבא במקום ה־12 והאחרון, המרחק מהקו האדום עומד על 10 נקודות והיריבה היא סגנית המוליכה הפועל ת"א במשחק חוץ בבלומפילד. רמי חליס עוד כבש שער יתרון בדקה השנייה, אבל אז האדומים פינו את הזירה לקבוצה של אוחנה, שהשתלטה על המגרש. כפר־סבא תקפה ותקפה, אבל את הניצחון היא השיגה בצורה הכי דרמטית שיש. בדקה ה־89 כדור חופשי 25 מטר מהשער, שלו מנשה נתן קטנה וזוראן ראיוביץ' שלח טיל חיבורים, 1:1. המהפך הושלם בדקה ה־93: אבי תקוה מסר למנשה, שעצר על החזה ומול שביט אלימלך בעט פנימה – ואחר־כך הוריד את הנעל, הצמיד אותה לאוזן ו"התקשר" הביתה לאמא שלו, כמו שהוא נהג לחגוג כיבושים. אוהדי כפר־סבא שרו לאוחנה "משיח, משיח", וגם המאמן המפסיד דרור קשטן הודה בסיום: "הגיע להם לנצח". הניצחון הזה פתח סדרה של שמונה משחקים ללא הפסד, בדרך להישרדות נגד כל הסיכויים.
ההרכב במשחק: אבי איבגי, עמנואל פאפו, אלון חלפון, דגלאס דה־סילבה, אייל משומר, אבובקר יעוזה (אורן ניסים, 84), בן לוז (אבי תקוה, 65), אביחי ידין, שלו מנשה, אבי קנפו (זוראן ראיוביץ', 65), סמואל יבואה.
מקום 7
1.5.1982, מחזור 28: בני־יהודה – הפועל כפר־סבא 2:1.
עונת האליפות ההיסטורית. כולם זוכרים את ההפסד 5:2 בנתניה במחזור ה־26 ואת ה־0:0 המשמים נגד שמשון ת"א במכתש במחזור האחרון, אבל האליפות הוכרעה בשלושת המחזורים שביניהם. מכבי נתניה איבדה פעמיים יתרון 0:2 נגד מכבי חיפה והפועל ירושלים וסיימה ב־2:2 – ושתי הנקודות האלה (זו הייתה העונה האחרונה של שתי נקודות לניצחון) עלו לה בסופו של דבר בתואר. כפר־סבא, מנגד, ניצחה בשלושת המשחקים האלה כך שהיא הגיעה למחזור הסיום נגד שמשון כשתיקו מספיק לה כדי לזכות באליפות – והשאר היסטוריה.
מבין שלושת המשחקים האלה, המוקש הגדול ביותר היה במחזור ה־28, ההתמודדות עם השלישית בטבלה בני־יהודה בחוץ. שני אנשים עמדו במוקד בימים שלפני המשחק: מאמן בני־יהודה שלמה שרף, כפר־סבאי בנשמה, ושוער הקבוצה אדיר שמיר, חתנו של יאיר לויטה, הבוס הכל־יכול של כפר־סבא. רצה הגורל ובאימון המסכם של בני־יהודה שמיר חטף כדור לפנים, סבל משטף דם בעין ואושפז בבית החולים שיבא. שמיר לא ויתר והגיע בשבת בצהריים למגרש בשכונת התקווה עם פיג'מה של בית החולים, אבל בהנהלת בני־יהודה מיהרו להחזיר אותו למיטת האשפוז. שרף החליט להעלות במקומו של השוער השני של קבוצת הנוער, שמואל דוידוב בן ה־16 וחצי, שאמר: "אני אמנם חסר ניסיון, אבל לא התרגשתי".
מי שדווקא כן התרגשו היו שחקני כפר־סבא כשישראל פוגל כבש כבר בדקה השמינית שער יתרון, אבל השמחה לא נמשכה הרבה זמן ואהוד בן־טובים השווה כעבור שלוש דקות ל־1:1. המחצית השנייה עמדה בסימן מתקפה כפר־סבאית של שערו של דוידוב הצעיר, שמומשה בדקה ה־67 עם נגיחת הניצחון של אריאל בן־אריה מהגבהת כדור קרן של נח אינשטיין. "עוד לא הגיע הזמן לחגיגות", אמר בסיום המאמן דרור קשטן, אבל הכל היה כבר ברגליים של השחקנים שלו.
הרכב הקבוצה: עופר נוסובסקי, רפי אידינגר, ישראל חג'ג', אריאל בן־אריה, נח אינשטיין, יצחק שום (איתן רביבו, 58), גדעון סיימון, אלי יאני (דורי אלמוג, 79), יצחק מימוני, ישראל פוגל, שלמה וייצמן.
מקום 6
28.2.1998, מחזור 21: מכבי חיפה – הפועל כפר־סבא 4:0.
המשחק הזה, אחד האיכותיים בתולדות הפועל כפר־סבא, נכנס להיסטוריה דווקא בגלל ההשפעה שלו על הקבוצה המפסידה. מכבי חיפה דישדשה בשיפולי הצמרת, בלי סיכוי להיאבק על האליפות, לבעלים יעקב שחר נמאס והוא הודיע שהמאמן גיורא שפיגל לא ימשיך לעונה נוספת. אלא שאז הגיעה התבוסה הביתית המהדהדת לכפר־סבא, ודרכו של שפיגל במועדון הגיעה לסיומה מוקדם מהצפוי. זאת הייתה הפעם הראשונה אחרי 15 שנה שמכבי חיפה מפטרת מאמן באמצע העונה.
שפיגל פתח במערך חדש של שלושה בלמים, אבל הוא קרס מול החלוצים המהירים של כפר־סבא, וושינגטון ויניב אברג'יל. הבליץ התחיל בדקה ה־18 כשניב טל קיבל מסירת עומק משרון מימר ומול ניר דוידוביץ' קבע 0:1. בדקה ה־31 בישל ניב טל לוושינגטון את השני, ובדקת הסיום של המחצית הראשונה ניצל אברג'יל חור בהגנת חיפה כדי לכבוש את ה־0:3. השער היפה במשחק הובקע בדקה ה־75: דוידוביץ' הרחיק ברגל והכדור הגיע לוושינגטון שבעט מ־25 מטר למשקוף ופנימה. בלם חיפה אריק בנאדו אמר בסיום: "אנחנו צריכים להתבייש, בגללנו גיורא פוטר. אולי זה נראה שעשינו בכוונה, אבל זה לא היה כך. שער גרר שער והתפרקנו". מאמן כפר־סבא, אבי כהן, היה מרוצה: "ניצחנו 0:4 למרות ששיחקנו בהרכב חסר. המשחק שלנו היה שוטף ומהנה".
ההרכב במשחק: ערן שיינזינגר, אבי סנדור, מיכאל זמלינסקי, ניר יונאי (יאיר אזולאי, 81), אליעזר ספייר, שרון מימר, איתי קורן, לסלו קומודי, ניב טל (גבי ספיר, 74), יניב אברג'יל, וושינגטון (משה גבאי, 86).
מקום 5
4.6.1980, גמר גביע המדינה: הפועל כפר־סבא – מכבי רמת עמידר 1:4.
נכון, היריבה היא "רק" מכבי רמת עמידר, קבוצת פרבר של ר"ג שנעלמה בינתיים מהנוף כקבוצה עצמאית, אבל בכל זאת: גמר גביע, 15 אלף צופים באצטדיון ר"ג, תואר שני למועדון ועליונות לא מוטלת בספק על היריבה. למעשה, זה היה אחד הגמרים החד־צדדיים ביותר בתולדות גביע המדינה. הפעם הראשונה אחרי 18 שנה שקבוצה מנצחת בהפרש של שלושה שערים, מאז ה־2:5 של מכבי חיפה על מכבי ת"א בגמר החוזר של 1962. מכבי ת"א תשחזר את ה־1:4 הזה רק 16 שנה מאוחר יותר, בגמר נגד הפועל ראשל"צ.
נחזור ל־1980. רמת עמידר ומאמנה אהרון קפיטולניק עלו במערך הרגיל שלהם, כלומר בונקר מסיבי עם ניסיונות לעקוץ בהתקפות מתפרצות, אבל לשחקנים של שלמה שרף לקח 12 דקות ו־21 שניות כדי לפרוץ אותו, כשהבלם יצחק נעמן נגח פנימה כדור קרן של יצחק שום. העליונות הכפר־סבאית נמשכה גם בלי כיבושים, אבל הסיפור נסגר תוך 13 דקות במחצית השנייה. אלי יאני (55) הבקיע את השני והקפטן ישראל פוגל הוסיף צמד (63 ו־68) כדי לסדר לעצמו פגישה עם הנשיא יצחק נבון. בני מימון (73) עוד צימצם בפנדל שקיבל מהשופט אברהם קליין, אבל הסוף היה ידוע – ולמעשה זו הייתה רק ההתחלה. ההרכב שהניף את הגביע השני היה הבסיס לקבוצה שזכתה שנתיים מאוחר יותר באליפות ההיסטורית.
ההרכב במשחק: יעקב שוורץ, יגאל הילל, יצחק נעמן, אריאל בן־אריה, נח אינשטיין, אלי פוס, יצחק שום, דורי אלמוג, אלי יאני, יצחק מימוני, ישראל פוגל. כן שותפו: אבי ששון, אבנר גולסה.