מה שטוב ליפנים, לסינים, לאיסלנדים ולעוד כמה מדינות על פני הגלובוס, טוב עכשיו גם לישראל. אכסניית הקפסולות הראשונה בארץ נפתחה בעכו, והיא מתאימה לנוף העירוני כמו כפפה ליד.
עולים אליה דרך שער קטן שנמצא ברחוב הראשי, צאלח א-דין. בפנים מגלים פודים וקפסולות שאפשר להתרווח בתוכם, מסודרים זה לצד זה וזה מעל זה בחלל אחד, שקצת מזכיר תפאורת תיאטרון.
אל חלק מהקפסולות תצטרכו לטפס בסולם קטן ולישון בהן לאורך. הלינה בפודים היא בניצב לפתח הכניסה. בשני המקרים, חווית הלינה אינה מיועדת לקלסטרופוביים, כי היא מצטמצמת לתא בגודל של מטר על 2.10 מטר, שווילון קטן סוגר על פתחו.
סוויטת ירח דבש
בכל תא יש תאורת לד, כבל USB ומאוורר קטן. אפשר להתחבר לאוזניות, להסיט את הווילון ולשכוח מהעולם. המזרון מפתיע בנוחותו, ויש מצעים ומגבות.
בקומה שמעל יש דורם שמזכיר מאהל בדואי: מזרונים מונחים על מחצלות, וארגזי תחמושת שנרכשו ונצבעו בצבעים פסטורליים משמשים כלוקר לצד כל מזרון.
בסך הכול המקום יכול להכיל עד 24 אנשים, כולל תא אחד, מבודד יחסית, שזכה כאן לכינוי "סוויטת ירח הדבש". האכסניה חדשה ועדיין לא מוכרת, אבל הבעלים מעודדים מהתגובות.
חבר של אחד השותפים התבטא בציורים צבעוניים על קירות המקום כולו. האורחים מגלים את המקום שנפתח בקיץ האחרון ואגב, לא כולם תרמילאים.
"טיסות הלואו קוסט שינו את כללי המשחק", אומר מיכה פלנברג, מבעלי המקום. "מחירי הטיסות הזולות מאפשרים ליותר ויותר תיירים צעירים להגיע לישראל, אבל אז הם מתמוטטים מהמחירים. מה שעולה באירופה יורו וחצי עולה אצלנו 25 שקל. אנחנו פה בין השאר כדי לשדר שאנחנו בשבילם, שלא באנו לעקוץ אותם במחיר.
"בדרך כלל זה עובר מפה לאוזן, אנשים מזמינים מקום מעכשיו לעכשיו, באים ללילה אחד ונשארים עוד כי הם מבסוטים מעכו ומגלים את הקסם. תיירים מתחברים למקום שלנו, שאנחנו מגדירים כאכסניית ההווי הראשונה בארץ".
למה הווי?
"כי בערב יושבים ביחד על הגג, מדברים וצוחקים. יש לנו ארגז עם משחקי שש בש וקלפים, ופעם בשבוע יש ערב שקשוקה שאחד השותפים מגיע להכין כשיש מספיק אנשים.
"הייתי בהוסטלים כאלה בחו"ל. הדבר הבא שנעשה כשיהיו אצלנו מספיק אנשים הוא ליצור אירועים, ערבי מוסיקה וסיורים, שמהם ייהנה גם קהל של מלונות אחרים בעיר. אנחנו כרגע בהתחלה, אבל בקיץ הבא נקיים פעילויות גם מחוץ לאכסניה. חשבנו אפילו על מיניוואן שיסיע אנשים לאטרקציות אחרות בגליל".
פופקורן בשירות עצמי
הריהוט מינימלי ופשוט, בהתאם לאג'נדה האקולוגית שהיא חלק מהמקום. במטבח, לצד המקרר עם השתייה הקלה והבירה, עומדים פחי מיחזור של זכוכית, נייר ופלסטיק. תמורת תשלום מזערי אפשר להשתמש במכונת הכביסה, ועל המדפים יש פופקורן, נודלס ופיצה קפואה שאפשר להכין בטוסטר או במיקרו, בשירות עצמי.
הקפה בחינם, ועבור אספרסו משלמים כאן חמישה שקלים. "הכל במחירים ממש זולים, כי הרעיון הוא להיות זמין", אומר פלנברג. "עכו כל כך נוחה, וגם זולה יחסית לישראל. קל להסתדר כאן, ואנשים יורדים למטה וקונים מה שהם רוצים בכל שעות היום. אנחנו משלימים את זה עם אחלה אווירה ואחלה שירות".
מגיע רק קהל צעיר?
"בעיקר, אבל לא רק. מגיעים גם אנשים בני 50, שסדר העדיפויות שלהם הוא לחסוך על לינה לטובת מסעדת יוקרה כמו אורי בורי או אטרקציות אחרות. רוב ההזמנות נעשות באמצעות האינטרנט. מגיעים בעיקר צעירים ובעיקר תיירות חוץ, שבאים ללילה או שניים.
"אנחנו הרבה יותר זולים ממקומות אחרים, אבל המחיר הוא לא כל הסיפור. באכסניות אתה פוגש אנשים שלא תפגוש בטיול שלך, ולכן גם אנשים שיש להם כסף באים לפעמים לאכסניה. זה לא בית מלון שבו כל אחד סוגר אחריו את הדלת, זה מקום צעיר, צבעוני וחי".
אקו עכו מעסיק חמישה אנשי צוות, שמכירים את עכו ויודעים לכוון, להמליץ ולהראות במפה. ארוחת הבוקר שמציעים כאן היא מינימלית, וכוללת לחם עם ממרחים, וקפה. בסך הכל, חוויה ששווה את מאת השקלים שגובים עבורה (ישראלים ישלמו 117, כולל מע"מ).
"טיילתי בעולם, אני מכיר פינות, וזה תמיד היה החלום", אומר פלנברג. "גם הרגשתי שזה מה שחסר כרגע בעכו. מלונות יקרים כבר יש, עכשיו התחילו לפתוח מקומות במחירי ביניים של 400 שקל ללילה לזוג. אבל אין מקומות זולים באמת. יש אכסניות נוספות בעיר, ויש בהן גם דורמס, אבל אין ממש אווירה כמו אצלנו".
אורות המסגד
"הרעיון נולד כשחשבנו לבנות אכסניה", אומר פלנברג. יכולנו לקנות מיטות ברזל כמו כולם, אבל רצינו לעשות משהו מיוחד. אנחנו אוהבים עץ, וידענו שצריך למקסם את השימוש בשטח, שאינו גדול.
"עשינו תחקירים, והחלטנו לעשות תערובת של פודים אמריקאיים, קפסולות יפניות ומאהל בדואי. אנחנו הכי מתרגשים כשמישהו מגיע בעקבות המלצה, או כשאנשים מגיעים ללילה אחד ונשארים שלושה. זה עושה טוב על הלב.
"לא מזמן היתה כאן חבורת צעירות הולנדיות שהגיעו ללילה ונשארו כאן חמישה לילות. הן עשו טיולי כוכב ונשארו אצלנו עד הטיסה חזרה הביתה".
המקום שימש בעבר כמשרדים, ועמד סגור מזה זמן, עד ששלושה שותפים שכרו אותו מהחברה לפיתוח עכו העתיקה.
עודד אברהמי ועמית רז הם השותפים העיקריים, והשלישי הוא פלנברג, מדריך טיולים בהכשרתו, שהוא ואביו הם בעלי מלון ערבסק, מלונית בוטיק יפהפייה ויוקרתית שנמצאת לא רחוק מכאן. המקום שופץ, ויש בו שירותים ומקלחות ברוח המקום, מינימליים ונקיים.
דלת החדר של תאי השינה נעולה כדי למנוע את הכניסה ממי שאינו ישן באכסניה. במרפסת ההיקפית ניצבים שולחנות פלסטיק צבעוניים פשוטים, ובקומה השלישית יש גג פתוח עם בר ישיבה ומזרנים.
מראה פנורמי משקיף מכאן על מסגד אל ג'זאר ועל השוק הלבן, על צריחי הכנסיות והמבצר, וכמובן על הים. בלילה מנצנצים האורות מהמסגד ומצריחי הכנסיות, והחורף הישראלי לא מרתיע את התיירים האירופאים, שנהנים מהגג גם בחורף והולכים לשחות בים.
"הרעיון הוא שיהיה צבעוני ויפה וזול", אומר פלנברג. "בבתי מלון אנשים תמיד עושים חישוב כמה השקיעו במקום, כדי לדעת כמה החוויה שלהם שווה. פה זה פחות רלוונטי, כי המחיר זול והאווירה ידועה מראש – הדברים ממוחזרים, ולא הכל צריך להיות מתוקתק ויפה על המילימטר".
על מה לא מתפשרים?
"על ניקיון ועל שירות. אלה שני הדברים, ולא משנה מה דרגת המקום שאתה מנהל. אם השירותים מטונפים - בכלל לא משנה כמה השקעת במקום".
