ספר חדש ("מה שאנחנו מרגישות") שכתבו אם ובתה, רבקה וטלי נרדי תושבות השרון, מסכם בשני כרכים כמה שנים של רשימות ודיאלוגים בתחומים: חקרנות, הרפתקאות, אי הסכמות, ניסיון חיים, אהבה, מערכות יחסים ויחסי אם בת. לספר שני חלקים: חלק א' על נשיות, אהבה, זוגיות ומשפחה; וחלק ב' על משמעות, אובדנים, כוח וחמלה.
"'מה שאנחנו מרגישות' אינו מבחינתי עוד ספר", אומרת ד"ר רבקה נרדי. יש לזכור שזהו ספרה ה-16 (עיון ופרוזה). "משמעותו המיוחדת בעבורי היא, שהוא גם סוג של מסע רגשי ומחשבתי עם בתי". תחילתו ב-2009, ברשימות שכתבה רבקה על סוגיות שעניינו אותה כאדם פרטי וכאשת מקצוע (מטפלת אישית וזוגית) יותר מ-40 שנה. כעבור זמן, בשנת 2014, כשכבר נערמו עשרות רשימות, ביקשה האם רבקה מטלי בתה להצטרף אליה, ויחד להפוך את הרשימות לספר מקיף בעל שני קולות. בתהליך כתיבתן, שנמשך כמה שנים, הן חוו הכול מכול: רגשות סוערים, חשיבה מעמיקה, תחושות של חיבור והתעלות בצד פחדים וכאבי לב.
הספר מוגדר כמעין "חטיף מחשבתי", מציינת הבת טלי נרדי, שמעורר את הקוראים לחשוב מחדש על החומרים שמהם בנויים החיים האמיתיים: זוגיות, נשיות, אהבה ומשפחה לצד אובדן, משמעות, כוח, חמלה ופוליטיקה. רבקה וטלי נרדי הן שתי נשים דעתניות במיוחד. בספר הן שוטחות את תמונת עולמן, את דעותיהן ואת עמדותיהן באמצעות רשימות המתכתבות אלה עם אלה ואינן חוששות להתווכח ולחלוק זו על זו.
קולה של האם הוא קול מלומד, אישי, מעמיק ותקשורתי, ששנים רבות שכללו כתיבה, טיפול ופעילות חברתית-פמיניסטית, הקציעו וחידדו אותו עד מאוד. קולה של טלי הבת הוא קול חריף, דוקר ואותנטי, המייצג את הדור הצעיר יותר, הקורא תיגר ומפתיע במתח הקיים בו בין שמרנות לבין פריצת גדר.
הספר החדש יצא בהוצאת הדים, ובו נחשף דיאלוג בין-דורי מרתק. בחלקו הראשון הספר מתייחס לנושאים אישיים ורגשיים יותר ואילו חלקו השני מוקדש לנושאים כלליים ומשותפים, כמו אובדן, משמעות בחיים, כוח, ופוליטיקה לצד האספקט החברתי.
רבקה נשואה 43 שנה, אם לשלושה וסבתא לשלושה נכדים, ומתגוררת בקדימה. היא פמיניסטית מובהקת, מטפלת אישית וזוגית, עם מומחיות ייחודית ביחסי נשים וגברים וביחסים במשפחה. בעברה ניהלה פרויקט חלוצי לקידום נשים מטעם עיריית הרצליה, שבמסגרתו בנתה תוכנית לימודית חדשנית ופורצת דרך לקידומן של נשים. כמו כן, הייתה שותפה בהקמת תוכניות להעצמת נשים.
טלי נולדה בכפר סבא ובילדותה אובחנה כילדה מחוננת, עם קושי להסתדר במסגרות חינוכיות, לכן החליטה לעזוב את הלימודים בגיל צעיר והתקבלה ללימודי משחק בבית צבי בגיל 16. לאחר מכן עזבה את הארץ לארצות הברית, למשך כעשר שנים. שם השלימה בגרויות, הקליטה מוזיקה מקורית והופיעה איתה, כתבה הצגת יחיד והופיעה איתה באוף-ברודווי בניו יורק, ובשיקאגו. טלי מגדירה עצמה שחקנית, זמרת, מורה לאנגלית, מובילת דעה באינסטגרם, יוטיוברית עם ערוץ משלה, שבו היא מתעדת את המסע שלה לסיום כתיבת ספר באנגלית. כיום, לדבריה, התפקיד החשוב ביותר בחייה הוא להיות אימא של ארי בן השנתיים וחצי.
