משפחת ורנר // כפר סבא
בני המשפחה: האב: ערן ורנר, מנהל פרויקטים בחברת הייטק בן 47, מתנדב כחובש בכיר במד"א ופעיל חברתי. האם: טרייסי בת 49, סמנכ"לית מיתוג מעסיק בחברת הייטק.
הילדים: איתי בן 12 בכיתה ו', נועה בת 10 בכיתה ה', ועדי בת 8 בכיתה ג', כולם לומדים בבית ספר "רחל המשוררת" בשכונה הירוקה בכפר סבא.
מגורים וקריירה: ערן: "נולדתי בחולון ובגיל מאוד מוקדם ההורים שלי יצאו לשליחות בארה"ב. כשחזרנו ארצה התמקמנו ברעננה, שם למדתי בתיכון ומשם שאבתי את כל חיי החברתיים שנמשכים עד היום. המגורים בכפר סבא הם למעשה המשך ישיר למגוריי ברעננה: השכונה הירוקה בכפר סבא היא פרבר של רעננה, כל בני השכבה שלי כאן. כבר אחרי הצבא מצאתי את עצמי בעולם ההייטק וכדי לתת ערך מוסף לחיי תמיד נמשכתי למעורבות קהילתית וחברתית. זה ג'וק שקיים בי, ואני לא יכול להשתחרר ממנו. אני די פעיל בכפר סבא בכל הקשור להתנהלות העירונית, יסודי מאוד בקטע הזה, כי אני אוהב שדברים יתנהלו כמו שהם צריכים להתנהל ואני לא אוהב שמתייחסים אלינו, התושבים, כמו בובות על חוט".
טרייסי: "עליתי בגיל 23 לארץ מדרום אפריקה, בהתחלה לבדי, ציונות פרופר, אחר כך משכתי את הוריי ואחותי הנה. חברה שלי מהעלייה גם התנדבה במד"א וחיברה ביני לבין ערן בבית קפה בהוד השרון, ונוצר הקליק. עכשיו עם הקורונה כשאנחנו עובדים הרבה מהבית, אז זה באמת הגדיר את חיי הנישואים המאושרים שלנו מחדש".
חלוקת תפקידים: "אנחנו עושים הכול ביחד. טריייסי אחראית על הכביסה, ואני על הבישולים. הפיצות שלי הם ליגה, אגב". טרייסי: "וכמובן הסטייקים והמוקפץ שלו, דרום אפריקאים אוהבים בשר, אנחנו סוג של קרניבורים. אני גם מטפלת בשליחת הילדים בבוקר לבית הספר. אה, ערן הוא זה שמטפל בכל ענייני הכספים בבית, זה לא מעניין אותי כל כך".
ערן: "אותה מעניין בעיקר ההוצאות אותי ההכנסות (צוחק), אבל באמת שהיא אחראית לא פחות ממני על ההכנסות. ואיך אפשר לשכוח שטרייסי היא שרת החוץ של המשפחה היא זו שאחראית לתיאום ושמירת קשר עם כל המשפחה, והיא עושה זאת בהצטיינות יתרה לטעמי (צוחק)".
שגרת סוף השבוע: "יום שישי הוא יום עמוס של קניות. אנחנו מארחים ומתארחים. כשההורים שלה כאן או שההורים שלי, אז יש גם קידוש פק"ל, והילדים נהנים להצטרף".
טרייסי: "בשבתות זה הרבה טיולים בארץ. מאוד חשוב לנו הבונדינג הזה, מחוץ לארבע קירות.
"כשיש משחקים של כדורסל לילדים, כולם בקט-סל העירוני, אז ערן הולך איתם למשחקים, הם חוזרים בשמים. אני הרבה פעמים נהנית עם הלבד שלי ב'בוק-קלאב', שזה מועדון קריאה של יוצאי דרום אפריקה בבקרים, שותים קפה ומדברים על ספרים חדשים".
דת / אמונה: "אנחנו אנשים מאמינים, המשפחות שלנו מסורתיות, אבל אנחנו לא שומרים מצוות. המשפחות שלנו יודעים לכבד איש את אמונת רעהו".
בילוי משפחתי משותף: "טיולים בארץ, קולנוע, ובאולינג. בטרום הקורונה נסענו המון לחו"ל, כל שנה יעד אחר".
ערן: "מאז הקורונה והעבודה בבית התחלנו לאכול כל יום גם ארוחת צהריים ביחד כל המשפחה, וזה דבר מדהים. הכרתי סוף סוף את הילדים שלי כמו שצריך. ההתנדבות והפעילות החברתית חוסמת את כל הפנאי המיותר שישנו, אבל אם יש בילוי משפחתי שאני מתגעגע אליו זה הנסיעות לחו"ל, נניח כמו זה שיצאתי עם הבן שלי, הבכור, איתי, סוליקו, מה שנקרא, אבא ובן".
התכונה שאתה מעריך בבן/בת הזוג: ערן: "הפרגון שלה אליי, והנאמנות שלה. יש לה יכולת לשמור סוד שאני מתפעל מזה כל פעם מחדש. היא אשת סוד ואמון ממדרגה ראשונה, וכמובן שהיא אימא מצוינת ומעורבת, הרבה יותר ממני. היא באמת יהלום".
טרייסי: "אני אוהבת את החוכמה, שלו, הוא גאון ממש, ויש לו חוש הומור אדיר ובעיקר ההתנהלות שלו בזמן משברים, הוא רגוע, ויודע לנווט בדיוק את הספינה ליעד שלה בלי דרמות. גבר, גבר".
אירוע שמח מאוד שעברתם בחיים: ערן: "הלידות של הילדים, הטיולים המשפחתיים, פיסות אושר קטנות שמצטרפות לכדי רגעי אושר ענקיים".
טרייסי: "הרגע שבו התארסנו היה לא ספק אחד הרגעים השמחים בחיי, וכמו הרגע שגילינו שאני בהריון באיתי, הבכור שלנו".
האירוע הכי טראומטי/קשה שעברתם? ערן: "הלידה של נועה, הבת האמצעית. היא נולדה עם הפרעת קצב והייתה בטיפול נמרץ ילדים. אלו היו ארבעה ימים של מתח, ומאוד קשים עבורנו, אבל הכול הסתדר בסופו של דבר".
טרייסי: "הלידה של נועה והתאונה כשאמא שלי נדרסה ברחוב ויצמן על ידי רוכב אופניים חשמליים וריסקה את האגן. היא הייתה מושבתת ובשיקום שלושה חודשים, זה היה ממש לא נעים".
החלום שלכם? טרייסי: "שנפסיק לעבוד כל כך קשה ונדע לחיות יותר את החיים, שנדע לנצל את כל הטוב שיש בהם".
ערן: "יש לי חלום להספיק לעשות רילוקיישן עם הילדים לארצות הברית. הילדות שלי שם מאוד עיצבה אותי ואני רוצה שגם ילדיי יטעמו מזה קצת. כמה שנים ואז נחזור לקלחת העירונית בכפר סבא".
