קשיש ערירי נמצא ביום ראשון האחרון מת בביתו ברחוב ויצמן בכפר סבא. מוניו שטנדר, 90, היה ניצול שואה שאיבד את אשתו לפני קרוב לעשור. צאצאים לא העמיד בשנות חייו, ואחיו הקשיש, משרידי משפחתו היחידים, חי בעיר מרוחקת.
2 צפייה בגלריה
הגופה של שטנדר מפונה על ידי זק"א
הגופה של שטנדר מפונה על ידי זק"א
הגופה של שטנדר מפונה על ידי זק"א
(צילום: דוברות זק"א)
סיפור מותו, לא פחות מסיפור חייו המעורפל, מפגיש אותנו שוב עם הבדידות הקשה של קשישים החיים בגפם. אנשי זק"א שנכנסו אל הבית בערב יום ראשון נתקלו במראות קשים מנשוא של אדם שנפטר לבדו ואיש לא ידע על מותו ימים רבים.
ברחוב ויצמן ההומה באדם, מעטים האנשים שיכלו לתת מידע על האיש שהיה בחייו. מוכר הירקות בחנות שמתחת לבניין, מספר על אדם שקט ועב כרס, שהיה יורד מדי פעם לקניות בסופר, ובידו עגלת סופר קבועה: "לא היה אפשר לדבר איתו. ניסינו, אבל הוא מעולם לא ענה", הוא מעיד בעצב.
המוכר בבית הקפה הסמוך מספר כי מדי פעם היה יושב הקשיש לשתות משקה חם אצלו בבית הקפה. תמיד הגיע בגפו ואף פעם לא האריך בדיבור.
רק ביום למחרת גילו את הידיעה על השכן שנמצא מת בדירתו: "אילו הייתי יודע, הייתי מגיע כל יום ודופק לו על הדלת", אומר המוכר הצעיר, וצערו ניכר לעין. "אמרתי לעובדים שלי בעקבות המקרה הזה שישימו לב לשכנים שלהם".
בדלת ממול ביתו של הקשיש, גרה רבקה. כבר מזמן עברה את גיל ה-80, אך מוחה צלול וזיכרונה חד. את דלת דירתה פותחת לי מטפלת אדיבה, ומזמינה אותי להיכנס לחדרה. רבקה שוכבת במיטתה, מכוסה בשמיכה עבה. בסבלנות, היא מספרת לי על השכן שמעולם לא פתח את דלת ביתו, וחי בזוהמה קשה: "שירותי הרווחה הגיעו לנקות לו את הבית. בימי הקיץ אנחנו השכנות יושבות כל הזמן במרפסת ומשחקות בקלפים. כשהוא היה עובר הוא אף פעם לא אמר שלום, ותמיד היה מסוגר בעצמו".
2 צפייה בגלריה
הקלנועית של שטנדר
הקלנועית של שטנדר
הקלנועית של שטנדר
(צילום: פרטי)
השכנה שבקומה מתחת מספרת כיצד הייתה אוספת את המכתבים הנערמים בתיבת הדואר שלו, ומניחה לו אותם בשקית מסודרת מחוץ לדלת הבית. מתיבת הדואר שלו, ביצבץ השבוע מכתב מטעם הרשות לניצולי שואה: "על פי הנתונים שבידינו ייתכן שהנך זכאי להטבות. נציג מטעם הרשות לזכויות ניצולי השואה ביקר בביתך אך לא הצליח לפגוש אותך".
הקשיש הערירי שנמצא מת בדירתו לא מיהר לפתוח את הדלת לאף אחד בחייו. אך עדיין, אין לדעת מה עבר בראשו בכל פעם שידע שמישהו דופק על דלתו, ואין לדעת מה עובר בראשם של מאות קשישים בודדים אחרים במדינת ישראל, שרק מחכים שמישהו ינקוש על דלתם.
מזק"א נמסר כי עקב מצבה של הגופה, והיעדר המשפחה, חל קושי רב בזיהוי ונכון ליום שלישי היא עדיין ממתינה לקבורה במכון אבו-כביר. פעילי זק"א בכפר סבא פועלים מול המשטרה והמכון, על מנת לאפשר את קבורתו בהקדם.