ליאור אמיתי מנהל שתי קריירות במקביל: כשמאי רכב בבוקר וכבתיה עוזיאל בערב. הוא יוצר עבודות יד, כמו מנורות לילה צבעוניות, תמונות שעשויות מחוטים, קקטוסים מחלוקי נחל, ועוד. לפני שלושה חודשים החל גם להעביר סדנאות יצירה, ובהן הוא מוצא את עצמו גבר יחיד בין נשים.
"אין לי בעיה עם זה", אומר אמיתי, "אף שאני מבין שלעבוד במוסך נחשב גברי יותר. אני גם לא יודע מה זה עיסוק נשי. אני יודע שזה נחשב מוזר לאנשים, ויכול להיות שמרימים גבה, אבל אני אוהב ליצור, וזה מה שאני עושה".
נהנה ליצור
אמיתי, תושב כפר סבא, 40, נשוי לשירה, שעובדת בחנות הצעצועים המשפחתית. הוא אב ליובל, 11, ולזוהר, 7, ונולד לתוך עסקי הרכב. לאביו היה מוסך לפחחות רכב, והוא נכנס בטבעיות לעסק המשפחתי. "גם פחחות רכב זה סוג של אומנות", הוא טוען.
בד בבד עם צביעת המכוניות במוסך, הוא צייר על שולחנות, ומכר אותם לגלריות לריהוט בתל אביב.
מה פתאום התחלת לצייר על שולחנות?
"מאז שהייתי ילד ציירתי על חולצות והכנתי שרשראות, וחילקתי לאנשים, כדי שתהיה לי סיבה לעשות אותן. כשהפסקתי ליצור למשך כמה שנים, זה עשה לי לא טוב. כשעבדתי במוסך, היתה לי גישה לתנור צביעה ולצבעים, והשתמשתי בהם כדי לצייר כל מיני דוגמאות על שולחנות. יש לא מעט בתים בתל אביב שבהם שולחנות שלי".
עם סגירת המוסך למד אמיתי שמאות רכב, ובכך הוא עוסק כיום. לפני כשנתיים חזר, בזמנו הפנוי, לעסוק בהכנת יצירות, שאותן למד בכוחות עצמו דרך האינטרנט.
בתחילה יצר אמיתי לביתו ולמשפחתו בלבד. ואכן, ביתו גדוש חפצים צבעוניים מעשי ידיו. על הקירות תלויות יצירות שלו, והמדפים מלאים חפצי נוי מעשה ידיו. "כבר אין מקום לשים דברים בבית", הוא אומר. "התחלתי לקבל מחמאות מאנשים, ולאט לאט החלטתי ללמוד עוד את התחום, ולהתחיל ללמד אחרים".
היצירות של אמיתי כוללות, למשל, עציצי קקטוסים צבעוניים, שעשויים מחלוקי נחל צבועים; צנצנות שהפכו למנורות לילה, שלהן הוא קורא "מנורות פיות"; תמונות שעשויות מחוטים בכל מיני צורות; צנצנות עם חלוקי נחל, שמביעים רגשות כמו שמחה, הפתעה, כעס וכדומה; וספרים עבי כרס עם כריכה קשה שהפכו לאיחולי ברכה, באמצעות קיפולי הדפים בצורת מילים כמו "אהבה", שמות של אנשים, ועוד.
"אני מחפש כל הזמן משהו ליצור", הוא אומר. "אני נהנה לעשות יצירות אסתטיות, שימושיות ויפות. אני יוצר בסופי שבוע ובערבים, גם כשאני חוזר מהעבודה, הכי עייף בעולם".
חלק מהמוצרים שלו גם נמכרים. למשל, הוא מכר את ספרי ההקדשות שלו לגננות, וגם כמתנות לבני-זוג. "אני מוכר את הספר במחיר 800-400 שקל, תלוי בגודל הספר", אומר אמיתי, "אבל לקנות ספר כזה זה קצת יקר, כי העבודה עליו נמשכת שעתיים-שלוש, ודורשת המון סבלנות. במקום לקנות אני מלמד אנשים להכין בעצמם ספר כזה, בסדנה שעולה 200 שקל".
כל ספר מתאים למטרה הזאת?
"לא. אני משתמש בספרים עם כריכה קשה, בעיקר ספרים באנגלית שיש להם מרקם קשיח והדפים צהבהבים יותר".
לא חבל להרוס ספרים?
"אני יכול להבין את הכבוד לספר, אבל יש כל כך הרבה ספרים שאנשים תורמים או מניחים בחוץ כדי שייקחו אותם, ואני גם קונה ספרים יד שנייה. אני משתדל לא להשתמש בספרי קודש".
מה המשפחה שלך חושבת על העיסוק היצירתי שלך?
"אשתי אוהבת מאוד איך שהבית נראה. אם צריך, היא גם עוזרת לי. הילדים אוהבים מאוד את היצירות ורוצים לעזור לי, אבל אני מחכה שהם יגדלו. לפעמים המשפחה מתלוננת שאני מרוכז באומנות יותר מדי, אבל אני גם אבא במשרה מלאה".
גבר רומנטי
בעוד משפחתו לרוב נהנית מהתחביב שלו, יש גם תגובות מפרגנות פחות. "מעט גברים מתחברים לתחום הזה. הם מעדיפים כדורגל ומכוניות. חבר שלי שאל אם אני מתחבר לצד הנשי שלי", הוא צוחק.
אמיתי נאלץ לספוג גם עוינות של ממש, בעקבות העלאת פוסט בפייסבוק, שבו הציע ללמד גברים איך לפסל באמצעות ספר את המילה אהבה, לרגל יום הנישואין. "נדהמתי מהתגובות של הגברים", הוא אומר. "גבר אחד כתב לי 'הרגלתי את אשתי לא לקבל מתנות, וזה חסך לי המון כסף בחיים'. אני מקבל די הרבה תגובות כאלה מגברים. זה קטע מטורף".
מה ענית לו?
"כתבתי פוסט תגובה, 'תתרגלו לתת מתנות'. אין שום דבר רע בלהתרגל לתת מתנות, ודאי כשמדובר באשה ובילדים, בסדר הזה. אצל גברים רבים, זה נחשב 'קוּל' להתלונן על האשה ועל חיי הנישואין, אבל אני לא מתחבר לזה. אני מתקשר לאשתי כמה פעמים ביום ונותן לה מתנות כל השנה, ולא רק עבודות יצירה. אני אוהב לתת לה ולפנק אותה".
מה נתת לה, למשל, ליום הנישואין האחרון?
"בכל פעם זה משהו אחר. ביום הנישואין האחרון קניתי לה כמה מתנות, קטנות וגדולות. קניתי לה כוס שעליה הכיתוב 'חברה טובה', תלוש לחנות בגדים שהיא אוהבת, פיג'מה מפנקת, נעלי בית, ואני לא זוכר מה עוד. סך הכל, שבע, שמונה מתנות".
אז אתה רומנטיקן.
"כן, וגברים יורדים עליי בגלל זה, אבל כיף לי לתת מתנות לאשתי ולילדים, לאנשים שאני הכי אוהב".
זה שלושה חודשים הוא עורך סדנאות יצירה לילדים, לנוער ולמבוגרים. "אני מלמד ליצור מתנות במקום לקנות. זאת מתנה מקורית, שאי-אפשר לקנות בחנות".
אמיתי מקווה שתחום היצירה יהפוך אצלו למשרה מלאה. הוא למד על שילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים בחברה, ומקווה להעביר להם בעתיד חוגי יצירה. "אני רוצה גם ללמד סדנאות בדיור מוגן", הוא אומר, "ולעסוק יותר ויותר ביצירה".