לפני כחודשיים הגיעה ל' (שם בדוי) מורה תושבת כפר סבא, בשנות ה-40 לחייה, לבית החולים מאיר עם כאבים בחזה בשעות הלילה. אברהים אבו ראס, אח מיון ופרמדיק שקיבל אותה במיון הראשוני, סיפר שהיא אמרה לו "שהיא חושבת שמדובר בצרבת קשה". אלא שעוד בטרם הספיקה להיבדק, היא התמוטטה. אבו ראס זיהה מיד כי מדובר בהתקף לב חריף, שגרם להפרעת קצב לב משמעותית ומסכנת חיים.
"מיד הזעקתי את מוחמד עיראקי, גם הוא אח ופראמדיק, וביקשתי דפיברילטור (מכשיר למתן שוק חשמלי, א.י.), מספר אבו ראס. בינתיים עיראקי חיבר את המכשיר ונתן לל' מכת חשמל שהחזירה לה את הדופק. "כעבור דקה היא חזרה לנשום ולהכרה מלאה. כעבור חצי שעה בלבד היא כבר שכבה על מיטת הצנתורים" מוסיף אבו ראס בהתרגשות.
"באחד השבועות לפני חנוכה הרגשתי כאבים בחזה", סיפרה ל' ל-מיינט כפר סבא על אירועי אותה הלילה. "יש לי סיפור רקע משפחתי דומה, אז מאוד מהר בעלי לקח אותי לבית החולים. שם קיבל אותי אח בשם איברהים במיון, והכניס אותי מיד לבדיקה", היא מדגישה.
ואז מה קרה?
בעלי אמר להם 'אני חושב שזה התקף לב', ואני לא הספקתי לדבר עם איברהים יותר מדקה, ואמרתי לו שאני מתעלפת. הדבר הבא שאני זוכרת זה שאני מתעוררת, ואומרים לי: 'תכירי אלו שני המלאכים שלך, מוחמד ואיברהים, הם הצילו אותך'.
"בשיחה שהייתה לי אחר כך עם איברהים, הוא סיפר לי שהוא ומוחמד עובדים ביחד באיזור קלנסוואה, על ניידת טיפול נמרץ. הבנתי שעברתי פרפור חדרים, והוא אמר לי 'אני ישר זיהיתי'. זאת אומרת, גם התושייה שלו, וגם היכולת שלו לזהות את המקרה, והעובדה שהוא פרמדיק בנוסף לעבודתו כאח במאיר, כל אלה בעצם הצילו לי את החיים. היה לי הרבה מזל שהוא ידע לאבחן תוך שניות ספורות. תוך פחות מדקה קיבלתי שוק חשמלי שהציל את חיי. אחרי זה הכניסו אותי לצינתור"
זה משהו שעברת בעבר?
"לא, אף פעם לא היה לי מקרה כזה. גם לא האמנתי שזה קורה לי. בהתחלה חשבתי שמדובר בכלל בהתקף חרדה. אבל אחרי שראיתי את הצבע שלי במראה ואת הכבדות בידיים, הבנתי שלא משחקים עם זה. בכלל, חשוב לא להתעלם מסימנים מקדימים. להזמין ישר אמבולנס. אנחנו נסענו לבית החולים, בדיעבד זו הייתה טעות. אם היה קורה לי משהו באוטו או ברחוב, לאף אחד לא היה דרך לעזור לי. אם יש ספק אז אין ספק".
אם היו מחכים עוד דקה-שתיים, כמה זה היה קריטי?
"כל מי שאני נותנת לו את סיכום האישפוז, כל הקרדיולוגים שרואים אותו, העיניים שלהם פשוט יוצאות מהחורים. הם כולם אומרים שהיה לי הרבה מאוד מזל. וזה משהו שחשוב להגיד בנושא הזה. חייבים להיות דפיברילטורים במקומות ציבוריים. ואין. יש חוק במדינה שאומר שאם מעל 500 אנשים שנמצאים במקום ציבורי, חייב להיות דפיברילטור, ואנשים צריכים להיות מוכשרים להפעיל אותו. זה מכשיר של 5,000 שקל, זה כלום. פחות מארנונה שנתית. ואין אותו בבתי ספר.
"דיברתי עם חבר מועצה שאמר שזה אחד הדברים שבאג'נדה שלו לקדם. זה משהו שהוא מאוד פשוט וזמין, יש אנשים שמסתובבים עם טלפונים ניידים במחיר הזה".
מעבר לזה, היית רוצה למסור משהו לצוות?
"הצוות בטיפול הנמרץ הוא צוות מדהים. הם חביבים ונותנים לך הרגשה טובה, ומדברים איתך, ונותנים לך גם את התמיכה הרגשית. כי בכל זאת אתה עובר טלטלה רגשית כשזה קורה לך. אין לי מילים אחרות להגיד חוץ מתודה רבה, ושימשיכו ככה, ושאנשים יידעו להעריך".
