באחרונה הותר לפרסום דוח מבקר עיריית כפר סבא, דוד תורג'מן, שבדק את התנהלות העירייה בשנת 2017 ואף בשנים שקודמות לה. הדוח טרם נדון במועצת העיר, אך עולים ממנו לא מעט כשלים, אם בהתנהלות מחלקות בעירייה ואם בנושא נוכחות חברי מועצת העיר בישיבות מן המניין או בוועדות העירוניות.
לא מגיעים
אחד הנושאים שבדק המבקר בדוח היה נוכחות חברי מועצת העיר במהלך שנת 2017 בישיבות המועצה, בוועדות החובה ובוועדות הרשות. על פי בדיקת המבקר, בשנת 2017 התקיימו 13 ישיבות של מועצת העירייה, כשממוצע שיעור הנוכחות של חברי המועצה בישיבות המועצה עומד על 87 אחוז - ירידה של 5 אחוזים לעומת השנה הקודמת. בנוסף, במהלך שנת 2017 התקיימו 81 ישיבות של ועדות החובה, כשממוצע שיעור הנוכחות של חברי המועצה עומד על 60 אחוז, ו-31 ישיבות של ועדות הרשות. על פי הדוח, שש ועדות חובה לא התכנסו לפחות ארבע פעמים בשנה, וכי הרכב החברים בחלק מהן לא תואם את הרכבן כמתחייב בפקודת העיריות.
המצטיינים בנוכחות בישיבות מועצת העיר הם ראשי העירייה לשעבר, יהודה בן חמו וצביקה צרפתי, וחברי המועצה יובל לוי, אורן כהן, רויטל לן כהן, עמירם מילר, מתי פז, ד"ר דבורה שני ופליאה קטנר - שהתייצבו בכל הישיבות. לעומתם, חברת המועצה אתי הדנה נכחה רק ב-46 אחוז מהישיבות, אברהם (ממה) שיינפיין ב-54 אחוז ורביטל שלום עמר ב-62 אחוז. שינפיין, על פי בדיקת המבקר, אף נעדר משלוש ישיבות רצופות בחודשים עוקבים, כשלפי פקודת העיריות "חבר מועצה שנעדר מישיבות המועצה שלושה חדשים רצופים או שנעדר משלוש ישיבות רצופות... יחדל להיות חבר המועצה".
באשר לוועדות החובה, עולה, כי עילאי הרסגור-הנדין הגיע רק לשלוש ישיבות של ועדת המכרזים מתוך תשע, ואף לא לאחת מישיבות ועדת הבטיחות בדרכים וועדת הביטחון (שלוש ישיבות כל אחת). גם אורן כהן הגיע רק לשלוש ישיבות של ועדת המכרזים, ואף לא לישיבה אחת של ועדת הביטחון.
שיינפיין לא הגיע אף לישיבת ועדת תכנון ובנייה אחת מתוך חמש שהתקיימו, ואיתן צנעני הגיע רק לשש ישיבות מתוך 14 של ועדת המשנה לתכנון ולבנייה. עוד עולה מהדוח, כי ענת קלומל הגיעה רק לשתי ישיבות של ועדת תכנון ובנייה, ולחמש ישיבות בלבד מתוך 12 של ועדת הכספים. יובל לוי הגיע לשבע ישיבות מתוך 14 של ועדת המשנה, לארבע ישיבות מתוך 9 של ועדת המכרזים, ואף לא לישיבה אחת של ועדת הביטחון או של הוועדה למיגור אלימות (4). פליאה קטנר הגיע רק ל-5 ישיבות של ועדת הכספים ולאפס ישיבות של ועדת הביטחון.
אחד הנתונים המפתיעים הוא, כי ממוצע נוכחות חברי המועצה בוועדה למאבק בנגע הסמים המסוכנים עמד על אפס, 21 אחוז בלבד בוועדת הביטחון, 25 אחוז בוועדת המשנה לשימור אתרים, ו-47 אחוז בוועדה למיגור אלימות.
בעיית נגישות
בסוף שנות ה-90 נחקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המטיל חובה ישירה על הרשויות המקומיות להנגשת כל המקומות שבאחריות ובבעלות הרשות.
המבקר מצא, כי העירייה לא מינתה רכז נגישות כנדרש על פי החוק, בין השנים 2010 ל-2014, וכי שלושת העובדים אשר נשלחו מטעם העירייה להכשרה כרכזי נגישות אינם בעלי רקע מקצועי הנדסי.
עוד נמצא בדוח, כי רכזת הנגישות העירונית שימשה בתפקידה מאז פברואר 2014 בלי כתב מינוי מסודר, בניגוד לנדרש בחוק הנגישות ובהנחיות חוזר מנכ"ל משרד הפנים, וכי גם היא וגם האחראית לנגישות השירות התקבלו לתפקידיהן בלי שנערך מכרז מסודר. עוד מציין המבקר תורג'מן בדוח, כי במשך כמעט שלוש שנים, מחודש אוקטובר 2014 ועד לחודש אוגוסט 2017, לא היה גורם בכיר בעירייה אשר היה ממונה על תחום הנגישות כמתחייב.
עוד עולה מהדוח, כי בשנת 2016 הונגשו רק 7 מבנים מתוך 11 שנכללו בתוכנית העבודה של האגף, כאשר שנה לאחר מכן כבר נדרשה הנגשתם של 17 מבני ציבור, וכי תוכנית העבודה אינה מציגה את נתוני הפרויקטים ואת ביצועם, באופן המאפשר מעקב ובקרה נאותים, כמו גם מעקב אחר ניהול תחום הנגישות בעירייה בכלל. עוד עולה, כי דוח הפערים בתחום נגישות השירות, אשר הוכן בעבור העירייה על ידי ארגון נגישות ישראל, לא תורגם לתוכנית עבודה אופרטיבית, ולא הוקצה על ידי העירייה תקציב ייעודי לתחום הנגישות בשירות, במסגרת תוכנית העבודה של אגף הנדסה בשנים 2015 ו-2016.
"כפועל יוצא, בניגוד להוראות החוק לא בוצעה הנגשה בתחום השירותים העירוניים בשנים האמורות", כתב המבקר. "על פי הנמסר לביקורת, לא נעשה ניצול מלא של התקציבים המיועדים לנגישות. כך, למשל, בשנת 2016 נסגר תב"ר (תקציב בלתי-רגיל) שלא נעשה בו שימוש להנגשת מדרכות ותחנות אוטובוס, בסך של 200 אלף שקל... העירייה לא עמדה בחובתה החוקית להנגשת המבנים בהתאם ללוחות הזמנים הקבועים בחוק... מתוך 42 מבנים שצריכים להיות מונגשים על ידי העירייה עד ליום 22/6/18, הונגשו נכון לחודש נובמבר 2017 רק 17 מבנים".
בתחום הנגשת מוסדות חינוך, נמצא, כי העירייה טרם ניצלה את התקציבים העומדים לרשותה בסך של כ-5.2 מיליון שקל, במסגרת ההתחייבויות התקציביות שניתנו לה על ידי משרד החינוך, אף שחלק מעבודות ההנגשה שבגינן ניתנו ההתחייבויות האמורות כבר בוצעו, וכי באחד מבתי הספר נדרשה הנגשה פרטנית, לאחר שבית הספר כבר הונגש בעלות של כ-360 אלף שקל, וזו עלתה כ-456 אלף שקל — יותר מהנגשת כל המוסד החינוכי. כן נמצא, כי "העירייה טרם הקצתה תקציב להנגשה פרטנית של שש מתוך שבע בקשות, בניגוד לחוק, דבר אשר חושף את העירייה לתביעות משפטיות".
המבקר מצא עוד, כי בניגוד לקבוע בתקנות נגישות לשירותי תחבורה ציבורית, בשנת 2015 עדיין היו תחנות אוטובוס לא נגישות בעיר.
ולא רק זה. נכון למועד הביקורת, המבקר מצא, כי בניגוד לחוק ולתקנות, מתוך 168 מקומות שאינם בניין, בין היתר: גנים ציבוריים, אתרי הנצחה, בתי עלמין וחניונים, טרם הונגש ולו מקום אחד, וכי "העירייה לא השלימה אף שלב מחובותיה במסגרת הנגישות בשירות עד ליום 1/11/2017, המועד שבו היתה אמורה להשלים הנגשת מאה אחוז מהשירותים".
רמת ניקיון נמוכה
על פי הדוח, ניקיון מוסדות החינוך בעיר נעשה על ידי חברה חיצונית, ונכון למרץ 2017 מרבית בתי הספר שנבדקו התלוננו, כי רמת שירותי הניקיון שהם מקבלים נמוכה, "השטיפה בסיסית, קיימת הצטברות של לכלוך נראה לעין, שעות העבודה המוקצות לכל מוסד חינוכי אינן מספיקות, והשירותים לא נקיים".
עוד נמצא, כי קיימת אפשרות של כניסת עובדי ניקיון שלא אושרו על ידי אגף הביטחון. "עקב כך, קיימת חשיפה ביטחונית", כותב המבקר.
המבקר בדק את רמת הניקיון של שני בתי ספר יסודיים ושל שתי חטיבות בעיר, כאשר במרביתם נמצאה רמת שביעות נמוכה, ועלו טענות, כי "מנהלות פוחדות להתלונן לחברת הניקיון, כי העובדות מספרות שמרביצים להן ושהן מקבלות קנסות על השכר הנמוך שהן גם כך מקבלות", וכי "הורי הילדים מתלוננים רבות למוקד העירוני בדבר רמת הניקיון בבתי הספר בכלל, ובדבר רמת הניקיון והסירחון בשירותים בפרט".
עוד עלה בבדיקת המבקר, כי לא נעשה חיטוי אסלות, כיורים או מתקני שתייה, כי חומרי הניקיון אינם מאיכות טובה ואף לא מספיקים, ובתי הספר נדרשים להשלימם מכספם.
בלי רישיון
על פי הדוח, בשנת 2016 פעלו בעיר כ-2,000 עסקים טועני רישוי. המבקר מצא, כי בניגוד להוראות חוזר המנכ"ל, אחת מהמפקחות המועסקות על ידי העירייה אינה עומדת בדרישות הסף, ואינה בעלת הסמכה כהנדסאית או כתברואנית ואפילו אינה בעלת תואר אקדמי רלוונטי. לדברי תורג'מן, אף שהמפקחת מועסקת בתפקידה יותר משנתיים, היא טרם עברה הכשרה רלוונטית כלשהי בתחום רישוי עסקים.
"מן הנתונים עולה, כי רק 74 אחוז מהעסקים טעוני הרישוי הם בעלי רישיון עסק קבוע, זמני, תקופתי או לצמיתות, כאשר 14 אחוז נמצאים בתהליך רישוי, ועוד כ-12 אחוז נמצאים בהליכי אכיפה משפטית", נכתב בדוח. "המשמעות היא, שבכל זמן נתון פועלים כרבע מהעסקים בעיר בלי רישיון עסק... בשנת 2015 וגם בשנת 2016 רוב העסקים הפועלים בעיר בלי רישיון הם עסקים בתחום המזון".
עוד קובע המבקר, כי "אין מדיניות ברורה לטיפול בעסק בסיכון גבוה, שנמצא שפועל בניגוד להוראות החוק", כי תהליך העבודה אינו תואם לתהליך האכיפה הרצוי ואף אינו מיושם בפועל, וכי "התובע המשפטי אינו מנהל מעקב מסודר אחר תיקי רישוי עסקים שבטיפולו, ואינו מעדכן באופן שוטף וכנדרש את מחלקת רישוי עסקים בסטטוס הטיפול".
עובדים מאוימים
המבקר בדק גם את נושא האלימות כלפי קשישים וכלפי עובדי עירייה. באשר לאלימות כלפי קשישים, מצא המבקר בעייתיות בקשר בין גורמי הרווחה של העירייה ובין גורמי המשטרה, כאשר המשטרה אינה מדווחת על מקרים רבים לגורמי הרווחה בעיר, בניגוד להוראות החוק.
נכון למועד הביקורת, גורמי הרווחה של העירייה מטפלים בכ-3,100 משפחות של קשישים, מתוכן, 255 משפחות מטופלות עקב מקרי אלימות שאירעו במסגרתן, כאשר לדברי העירייה, קיימת מצוקת כוח אדם במחלקה לטיפול באוכלוסייה המבוגרת שבאגף הרווחה, ויש שחיקה גבוהה בעבודתן של העובדות הסוציאליות שבאגף הרווחה, עקב מספרן הנמוך.
באשר לאלימות כלפי עובדי עירייה, המבקר מצא, כי "לא קיים בעירייה גורם אחראי שמרכז את הטיפול במקרי אלימות כלפי עובדי העירייה, ואשר מבצע מעקב ובקרה, תיעוד ורישום של אירועי אלימות כלפי מפקחי העירייה, פקחים, עובדי רווחה, ועובדי עירייה בכלל... לא נמצא שומר ואין כל אמצעי אבטחה בכניסה לבניין שבו שוכנים משרדי מחלקת הפיקוח על הבנייה ומשרדי אגף הגבייה של העירייה. בין כותלי בניין זה נשמעות, לעיתים תכופות, צעקות רמות מפיהם של אזרחים זועמים, לרבות התנהגויות המאפיינות בריונות ואיום".
כחודשיים-שלושה קודם למועד הביקורת, דווח על אדם שהגיע למחלקה הממוקמת בשכונת הדרים ואיים לפגוע בעובדת סוציאלית ובאחרים. לדברי מנהלת האגף, מדובר באדם הלוקה בנפשו, שהגיע פעמים מספר אף ללשכתו של ראש העירייה, והתנהג גם שם באופן דומה. מקרה אחר אירע כאשר קשיש השתולל במשרדי הרווחה שברחוב הכרמל בעיר, הפך שולחן והורחק על ידי הפיקוח והשיטור העירוני. לדברי מנהלת המקום, "הקשיש מתנהל באלימות כלפי העובדים שלנו זה זמן", וכי הוא איים על עובדים במקום במקרים נוספים.
ולא רק עובדים סוציאליים מרגישים מאוימים. את התחושה הזאת, כך עולה מהדוח, חווים גם פקחי חניה ופקחי בנייה. כך, למשל, פקח שהוכה על ידי תושב בחודש יולי 2016, או נהג מונית שאיים על פקח עירייה, שביקש לצלם את מכוניתו, שחנתה במקום אסור, והם לא היחידים. לדברי מנהלת מחלקת פיקוח ואכיפה, ברוב המקרים שבהם פקחים הגישו תלונות למשטרה על תקיפה, הן נסגרו עקב חוסר עניין לציבור, למורת רוחם של הפקחים.
במחלקת הפיקוח על הבנייה דיווחו בעיקר על מקרי גידופים וניבולי פה, והמבקר מצא, כי גם ההתנהלות מול המשטרה במקרים אלה לקויה, וכי גורמי המחלקה מנסים מעת לעת לקבל גיבוי משטרתי, אך אינם מקבלים את המענה הנדרש. כך, למשל, מפקח במחלקה סיפר על איומים בדקירה ובתקיפת כלב, על גידופים, על בריונים שהגיעו למשרדי המחלקה, צרחו ואיימו עליו.
מפקח אחר סיפר, כי נגרמו לרכבו האישי נזקים במהלך כמה חודשים בשנת 2016, ככל הנראה על ידי אדם שמתנכל לו בשל תפקידו כמפקח.
ביטול קנסות
מניתוח מספר קנסות החניה שניתנו על ידי פקחי העירייה בשנים 2017-2013, נמצא, כי החל מחודש ספטמבר 2013 (חודש לפני מועד הבחירות) ועד למועד הבחירות, לא בוצעו אכיפה והגשת קנסות חניה לכלי רכב בעיר. לדברי המבקר, "אי מתן קנסות חניה בסמוך למועד הבחירות עלול להעיד על הפסקת האכיפה בעיר משיקולים שאינם ענייניים".
המבקר אף מצא, כי יש תחלופה רבה של מפקחי חניה. ו"כי למרות שמחלקת הפיקוח ביצעה פרסומים רבים לחיפוש ואיתור פקחים, בשל תנאי העבודה והשכר של הפקחים, מנהלת מחלקת הפיקוח והאכיפה מתקשה לגייס פקחים המעוניינים לעבוד בעירייה. עוד נמצא, כי פקחים אשר עבדו בעירייה עברו לעבוד כמפקחים ברשויות אחרות, בשכר גבוה מזה שמשולם להם על ידי העירייה".
מניתוח עיקרי הסיבות לביטולי הקנסות בשנת 2016 עולה, כי ברוב המקרים הקנסות בוטלו בשל ליקויים במתן הקנס. "ריבוי ביטולים של קנסות בשל ליקויים במתן הקנסות מעיד על מתן קנסות רבים על ידי העירייה שלא כדין", קובע המבקר. "מניתוח הסיבות לביטולי הקנסות לתושבים הזכאים לקבלת תו חניה, נמצא, כי העירייה לא מאפשרת לתושבים לדרוש ולקבל תו חניה ביחידת הארנונה בעת העברת בעלות לנכס על שמם. בשל האמור, תושבים נדרשים לפנות לרשות החניה, הנמצאת במרחק רב ממשרדי העירייה. עד לפניית התושב וקבלת תו החניה, ניתנים לתושב קנסות רבים, אשר כולם מבוטלים. מניתוח הסיבות לביטולי הקנסות לתושבים בשל טעות עובדתית במתן הקנס, נמצא, כי בעיר הוצבו תמרורים שלא כדין"
תגובת העירייה:
"מדובר בדוח המתייחס לשנת 2017 והערותיו כבר יושמו באגפי העירייה. בנוסף, הדוח מתייחס אל חברי מועצת העיר הקודמת, ומרביתם כבר אינם חברים במועצה. ראש העירייה רואה חשיבות עליונה בתחום הנגישות, וביטוי ברור לכך הוא ההסכם הקואליציוני עם סיעת מרצ. כמו כן, נבנתה תוכנית עבודה מסודרת ורב שנתית הכוללת מדדים, יעדים ומטרות. כחלק מתוכנית זו, פועלת רכזת נגישות, הוטמעו תהליכי עבודה, בוצעו עבודות הנגשה במוסדות העירוניים, בוצעו הדרכות נגישות בשירות לעובדים, ועוד. במחלקת רישוי עסקים תוקן חלק הארי בממצאי הביקורת, כששיעור העסקים הפועלים עם רישיון עסק בעיר עומד כעת על 87 אחוז.
"בהתייחס לנושא האלימות, העירייה מתייחסת באפס סובלנות למקרי אלימות כלפי קשישים וכלפי העובדים, ופועלת כדי שמקרים מעין אלה לא יישנו, תוך שיתוף פעולה פורה בין המחלקות והאגפים. יש לציין, כי גם במערך רשות החניה בוצעו מהלכים מגוונים לטיפול בליקויים, ביניהם איתור בעלי כלי הרכב הנטושים, הסדרת מגרשי חניה וגיוס פקחים נוספים. הוסדר תהליך המענה על ערעור, וכדומה. בהתייחס לניקיון בתי הספר, בוצעו הדרכות לאבות בתי הספר ולמנהלים לשיפור הניקיון, וכן גובש טופס מקוון, שבו כלל התקלות מדווחות באופן ישיר למחלקת ניקיון העיר להמשך הטיפול בהן".