עירית לבנון, עובדת סוציאלית מכפר סבא ומספר תשע ברשימת מרצ, ומירב בן דור, עובדת סוציאלית ומאמנת לאורח חיים בריא מהוד השרון, החליטו להקים יחד קבוצת כושר של יהודים וערבים, ולא במקרה.
לדברי לבנון, בתקופת הבחירות המונציפליות שהתקיימו באחרונה, היא נתקלה בתלונות מטרידות מתושבים, באשר למבלים שמגיעים לפארק העירוני מהמגזר הערבי. "שאלו אותי, מעצם היותי פעילה במרצ, מה אנחנו חושבים לעשות עם זה שיש בפארק העירוני לא מעט אנשים מהמגזר הערבי. כששאלתי למה הם מתכוונים, אמרו לי תושבים יהודים שזה מפריע להם. זה הדליק אצלי נורה אדומה. חשבתי שאני חייבת לעשות עם זה משהו, ולתרגם את המחשבות שלי לעשייה".
הלכה למעשה
במסגרת יוזמת השתיים, הן קראו לאנשים בלי הבדל דת, גזע ומין להצטרף לאימון שבועי בקבוצה לבריאות הגוף הנפש והקהילה, שמטרתה להכיר זה את זה, ולשרוף קלוריות. "כושר וקשר", כך קראו ליוזמה בעלון שהפיצו. "חשבנו על הפרטים הקטנים: יצירת קשר דרך פעילות ספורטיבית, המגבירה את בריאות הגוף והנפש ומייצרת קרבה במקום פתוח, בפארק", מסבירה לבנון. הרי אנשים מגיעים לשם בכל מקרה. פניתי למירב, שאני מכירה כבר כמה שנים. היה לנו חיבור טוב מאוד וכמה שיתופי פעולה בעבר, במסגרת העבודה שלה ושלי. מירב מאמנת קבוצות ספורט של נפגעי נפש, דיברנו על זה והיא מיד נדלקה על הרעיון.
"ההיכרות שלנו התחזקה מתוך העשייה, וחשבנו יחד לחזק עוד קשרים אישיים. נושא של דו-קיום מעסיק אותי מאוד באופן אישי, בלי קשר לעבודה. כפר סבא, מעצם היותה קרובה פיזית ליישובים ערביים, כגון טירה, טייבה וג'לגוליה, היא עיר שיש בה דו-קיום, אך הוא אינו מתורגם לעשייה".
למה את מתכוונת?
"הצביון היהודי עמד במוקד השיח הפוליטי בבחירות המוניציפליות האחרונות, והבנו שלעיריית כפר סבא אין שום תוכנית שקשורה בדו-קיום ובמגע זה עם זה, פשוט כלום. אנשים מגיעים לכפר סבא לבלות, המבטים מתחלפים ואין שום דבר מעבר לכך. יותר מזה, יש גם אנשים שזה מפחיד אותם. זה דבר מתבקש כל כך באזור שלנו, במיוחד בכפר סבא, שבה כבר קיים שילוב בין יהודים לערבים שמתגוררים באותה העיר, אך החיבור הוא באופן לא יזום ולא מחבר".
"מרגע שהרעיון עלה, מהר מאוד נוצרו שיתופי פעולה והוא הפך לממשי תוך חודש בערך", מספרת בן דור. "חשבנו איך להתאים את הפעילות לכולם. בהתחלה היה קושי בתאריכים ובזמנים, ונעזרנו בעמותת 'עומדים ביחד' - תנועה פוליטית הפועלת למען שינוי שוויון וצדק חברתי. קיימנו מפגש שבו השתתפו כמה חבר'ה ערבים ויהודים, והחלטנו יחד שהולכים על זה. התחלנו עם פרסומים בפייסבוק, הפצנו מפה לאוזן, נעזרנו בחברים וחילקנו עלונים בקניון. היה קשה יותר להפיץ את הנושא במגזר הערבי, אך התגובות היו מרגשות".
אתן דוברות ערבית?
בן דור: "אני לא, ולצורך כך ליוותה אותי תושבת טייבה, שתירגמה בעבורי את התגובות של האנשים, וגם בחנתי את שפת הגוף שלהם. היה להם אור בעיניים. לא כולם הגיעו לפעילות, אך היתה התלהבות. אני רוצה מאוד לשנות את האווירה".
רצים יחד
למפגש הראשון של הקבוצה, שהתקיים ביום שישי האחרון בשעות אחר הצהריים בפארק כפר סבא, הגיעו 15 אנשים שאהבו את הרעיון, מתוכם ארבעה מהמגזר הערבי - גבר אחד ושלוש נשים בגיל 30‑40, שהצטרפו ל-11 גברים ונשים מהמגזר היהודי. "מירב לא ויתרה לנו על כלום באימון", אומרת לבנון בחיוך. "היא משלבת באימון תרגילי כוח, ריצה, סקווטים ותרגילי בטן. העניין של נשים וגברים במגזר הערבי לא היה פשוט, כי הם פחות משתמשים במגע ביניהם. לקראת סוף האימון התכנסנו במעגל ואחזנו ידיים. כל אחד הציג את עצמו וסיפר איך עבר עליו האימון. היתה אווירת סיום נהדרת, והרוב התייחסו לכך שהם נהנו מאוד. כולם היו מחויכים מאוד, ואנחנו מחכים כבר למפגש הבא.
אנעאם ריאן בת 28 מטייבה עוסקת בתחום החינוך, היתה מבין אלה שנכחו במפגש ההיגוי שהתקיים לאחר שנולד הרעיון, והגיעה לאימון כושר שהתקיים ביום שישי שעבר. "מהרגע ששמעתי על הקבוצה, עשיתי המון שיתופים בפייסבוק, וסיפרתי להרבה חברים. התגובות היו חלוקות, חלק שמחו וחלק אמרו שזה לא מתאים בגלל הבדלי דת. גברים ונשים נותנים ידיים בסוף המפגש ואומרים שלום. אני אמשיך לספר על הקבוצה ואינשאללה גם אגיע עם עוד רבים אחרים למפגשים הבאים".
ומה עכשיו?
לבנון: "החזון שלנו הוא להגיע לעוד יהודים וערבים, שתהיה לכולם הזדמנות להכיר זה את זה, ושהקבוצה תגדל. הלוואי שהרעיון והחזון שלנו יעשו חשק ואנרגיות טובות לעוד אנשים בעוד מקומות בארץ, ושאנשים מדתות שונות לא יחששו להיות יחד. אני מקווה שהשינוי יוביל להתקרבות, כי לפחות בספורט אנחנו שווים".