"בשלוש בלילה שוב עלה ריח חזק וחריף באוויר. "החלונות פתוחים והילדים שלנו ואנחנו נושמים את זה". ההודעה המדאיגה הזאת התקבלה בסוף השבוע האחרון בקבוצת הוואטסאפ "גז זה לא צחוק". הקבוצה, שהוקמה בשנת 2015, נלחמת בתופעה המטרידה והמתמשכת של ריחות כימיים חזקים, שריפה ועשן, תוצר של שריפות פסולת וחומרים כימיים שמתרחשות ברובן בערים הערביות באזור המשולש וביישובי הרשות הפלסטינית. ענני העשן והריח מתפזרים מעל השכונות במזרח השרון.
חברי עמותת "אזרחים למען אוויר נקי". שלום צארום (במרכז), נעם ביבי ונעמי טמיר חברי עמותת "אזרחים למען אוויר נקי". שלום צארום (במרכז), נעם ביבי ונעמי טמיר
חברי עמותת "אזרחים למען אוויר נקי". שלום צארום (במרכז), נעם ביבי ונעמי טמיר
(צילום: אסף פרידמן)
בראש רשימת הסובלים ניצבת שכונת האוניברסיטה בכפר סבא. אחת מתושבות השכונה עברה אליה לפני שנתיים. לפני כן התגוררה במרכז העיר. בשעה שחשבה שהיא מרחיקה את משפחתה מפיח הרחוב הסואן היא מצאה את עצמה במציאות מטרידה הרבה יותר: "מאז שהגענו לאזור אני כמעט כל יום מריחה ריחות שריפה ממש חזקים. אני מתעוררת בלילה עם תחושת מחנק. אני מתעוררת בהתקף פאניקה שאני לא יכולה לנשום כי כל החדרים של הילדים פשוט מוצפים בענן כימי נוראי. אני מרגישה שזאת מתקפה כימית לגמרי".
ברוב הפעמים מכה הריח החריף בשעת לילה מאוחרת בשעה שאין מי שיאכוף את שריפות הפסולת, והעשן השחור מתפוגג בחסות החשכה. מדי פעם מגיעים הריחות גם באמצע היום. כשזה קורה, היא אוסרת על ילדיה לצאת ולשחק בחוץ. "אנחנו חסרי אונים. הילדים נושמים את זה ואף אחד לא לוקח אחריות. לאחת מהבנות שלי יש אסתמה ואני ממש דואגת. זה מאבק יומיומי ואני לא מרגישה שעושים משהו. אי אפשר לחיות ככה, זה לא חיים".

לשרוף ולא לפנות

השריפות הן בין היתר תוצאה של מערך פינוי זבל שאינו מתפקד. סאאיב נאטור מקלאנסווה מספר כי ברחוב הסמוך לאתר הפסולת בעיר מתגוררות 20 משפחות. ברבות מהמשפחות יש בן משפחה שלקה בסרטן. "אם אין פינוי זבל אז אנשים זורקים את הזבל שלהם בצידי הדרך החקלאית בין טייבה לקלאנסווה ואז שורפים אותו. זה הפתרון הכי קל במקום לשלם למשאית שתיקח את הזבל ותטמין אותו".
יניב בלייכר מכפר סבא הקים לפני ארבע שנים את  עמותת "אזרחים למען אוויר נקי". מאז הוא מנהל מאבק עיקש ויומיומי למען העלאת המודעות לנושא: "כשהתחלנו את הפעילות נפגשנו עם בכירים במשרד להגנת הסביבה והנושא הזה בכלל לא היה בסדר היום שלהם. הם ידעו שיש בעיה, אבל הם לא הבינו מה סדר הגודל של התופעה הזאת. דיברו איתנו על מספרים מאוד נמוכים, וכשהתחלנו לפעול והצפנו את הבעיה, הם הכריזו על זיהום אוויר משריפות פסולת כאחד מגורמי הזיהום המרכזיים בישראל לצד תחנות כוח, תחבורה ותעשייה. הם הציגו תוכנית של המשרד, והקימו את 'היחידה למניעת שריפות' ברשות הטבע והגנים. אבל זה לא מספיק. למשרד להגנת הסביבה אין את כל התקציבים וכוח האדם שהוא צריך, ויש כאן עוד משרדי ממשלה שצריכים להיות מעורבים. כל מה שקורה בשריפות מעבר לקו הירוק זה באחריות המנהל האזרחי ומשרד הביטחון, להם יש את הכלים לפעול שם".
"אנחנו חסרי אונים""אנחנו חסרי אונים"
"אנחנו חסרי אונים"
(צילום: "אזרחים למען אוויר נקי")
כבר עם מינוי השרה החדשה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, שלח בלייכר מכתב לשרה על מנת ליזום דיונים בכנסת סביב הנושא: "קיבלנו הבטחה מח"כ מיקי חיימוביץ' שיהיה דיון בנושא השריפות. האתגר הוא בעצם לרתום את כל משרדי הממשלה כדי שיציגו תוכנית לאומית שמערבת את כולם, כולל את משרד האוצר שצריך לתקצב פתרונות".

חלונות סגורים

כששומעים את העדויות המצטברות, מבינים את דחיפות הנושא. ה"יחידה למניעת שריפות" שהוקמה בעקבות המאבק ופועלת תחת רשות הטבע והגנים, קטנה ורחוקה מלהיות מתוקצבת במידה שתאפשר לה להילחם בתופעה.  
תושבת נוספת מתגוררת בשכונת תשלו"ז (גני השרון) בכפר סבא 20 שנה. "אחרי תקופת הגשמים אי אפשר לפתוח את החלון כי הכל עשן. מפסיקים הגשמים ואת כבר יודעת שלא תוכלי לנשום", היא אומרת, "זה ממש ריח של פלסטיק חרוך והסיוט העיקרי שלי זה שהילדים שלי גדלים כשהם נושמים את זה. את יודעת איך אני מחליטה אם לפתוח חלון בבוקר? אני מסתכלת בוואטסאפ ובודקת אם מישהו התלונן על הריח".
בתקופת הקורונה פורסמו מחקרים, אחד מהם של אוניברסיטת הרווארד המצביעים על הקשר בין זיהום אוויר לתמותה מקורונה. במחקר שנערך על ידי החוקר הישראלי ד"ר ירון עוגן, עלה כי 78 אחוזים ממקרי המוות שתועדו ב־66 אזורים במדינות באירופה, נרשמו בחמשת האיזורים המזוהמים ביותר. כשהיא קראה את המסקנות, היא הבינה שלא משנה כמה תשקיע באורח חיים בריא, אוזלת היד של הרשויות מול השריפות כופה עליה להיות חלק מקבוצת הסיכון: "יש לנו מחלת רקע רק מעצם העובדה שאנחנו גרים באיזור עם זיהום אוויר בעייתי. אנחנו עושים ספורט וחיים בריא, אבל עדיין מוגדרים כאנשים חולים מול הקורונה. אם לא יהיה שיפור בנושא, אנחנו נחשוב לעבור לגור במקום אחר".
נעמי טמיר, תושבת כפר סבא: "זה נדיר שיש אוויר נקי. אני גרה מול בית הספר הדמוקרטי. חלקיקי השריפה שמגיעים עם האוויר מזיקים לבריאות. אני מצפה מהרשויות שייתנו קנסות מרתיעים".
שלום צארום מהוד השרון וחבר בעמותת "אזרחים למען אוויר נקי". הוא והצוותים שאיתו מדווחים על העשן המגיע לאזורם מבוקר עד ליל: "יש לנו צילומים שרואים בהם עננה שלמה שיושבת על יישובים. אנחנו רואים כל יום עשרות שריפות מהסוג הזה. החומרים האלה שמשתחררים לאוויר הם תוצרים שמכילים בתוכם כל כך הרבה רעלים מכל כך הרבה סוגים, כי שורפים כמעט כל דבר. אם זה פגרים, אם זה חומרי פלסטיק וצבעים. ביקשתי בזמנו נתונים על תחלואת סרטן ממשרד הבריאות לפי אזורים, אבל לא איפשרו לי לקבל אותם".
נעם ביבי, תושב צור יגאל, גם הוא חבר בוועד העמותה: "כשאני מתקשר לרופאה היא כבר ישר שולחת לי את המרשם למשאף אסתמה. הפכתי להיות אסתמטי בשנים האחרונות. יש אדישות מהגורמים כמו המשרד להגנת הסביבה בצד הישראלי ובצד הפלסטיני, וזאת קרקע פורייה מאוד לעבריינים. מדונם קרקע חקלאית עושים 40־30 אלף שקלים בלילה כשהם מסכימים לשרוף אצלם פסולת".
שריפת פסולת בטייבהשריפת פסולת בטייבה
שריפת פסולת בטייבה
(צילום: "אזרחים למען אוויר נקי")
לצד הציפייה לפעולה מצד משרדי הממשלה וגורמי אכיפת החוק מצפים התושבים גם מראשי הערים שלהם שלא יעצמו עיניים מול המפגע המתמשך: "אני מצפה מהרשויות המקומיות לאתר את מקורות השריפה, לעשות פנייה משותפת עם שאר ראשי היישובים שסובלים לראשי הרשויות בהן השריפות מתרחשות ולהציע סיוע בהסברה וחינוך של התושבים למניעת שריפות. וגם אני מפה מהם לגבש הבנות ברורות לגבי אכיפה", אומרת שרון לנדא, תושבת הוד השרון. "אסור להרפות מהנושא. חייבים לערוך בדיקות מקצועיות של זיהום האוויר ולהציג אותן בתקשורת במידה והנושא לא נפתר. הציפייה הכי גדולה שלי היא לנשום אוויר נקי".

תגובות

עיריית הוד השרון: "בשנה האחרונה אנו פועלים מול המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ומול המנהל האזרחי בנוגע לאכיפה נגד שריפות פסולת לא חוקיות בתוך הקו הירוק ומחוץ לו. לאחרונה, ולאור כינון הממשלה, נעשים מאמצים של ראש העירייה בתיאום עם רשויות נוספות אל מול שרי הביטחון והגנת הסביבה החדשים, כדי להביא להגברת האכיפה".
עיריית כפר סבא: "העירייה פועלת באופן שוטף על מנת למגר את תופעת שריפות הפסולת הבלתי חוקיות, שאינן מתרחשות בשטח העיר, אלא בשטח הרשות הפלסטינית. חשוב להדגיש, כי בעקבות מאמץ משותף של כל ראשי הערים והמועצות באזור, לרבות מהמגזר הערבי, נרשמה ירידה משמעותית מאוד בהיקף התופעה".
מפקד המשטרה הירוקה, יוסי בכר: "אנחנו עושים את המירב והמיטב במסגרת כח האדם שלנו".
המשרד להגנת הסביבה: "המשרד רואה בחומרה את מפגעי הפסולת ושריפתה החוזרים ונשנים, ונוקט בנחישות בכל אמצעי האכיפה העומדים לרשותו בחוק כנגד המועצה המקומית והעומד בראשה, האחראים לסילוק המפגעים. המענה השלם לנושא השריפות בשטחים פתוחים יינתן רק כאשר כל הגופים הממשלתיים יירתמו לנושא, ובהם משרד החקלאות, הרשויות המקומיות ומשרד הפנים, כיבוי והצלה ועוד. אך האחריות על מפגעי פסולת היא בראש ובראשונה של הרשויות המקומיות שבתחומן קיימים המפגעים ומהן מגיעה הפסולת.
"כמו כן, מתקיימת פעילות מבצעית וחקירה של המשטרה הירוקה, ולכן, מטבע הדברים, לא ניתן לפרט לגביה.
המשרד ימשיך לפעול בנחישות ובשיתוף כלל הגורמים הממשלתיים עד למיגור התופעה".