"הילדים הללו הם גיבורים, הלוואי שההתבוננות ברגעים המיוחדים שלהם תהיה עוד צעד לשילובם ולהכלתם המלאה בחברה". כך אומרת הצלמת מיטל עופר, שתערוכתה "גיבורי על" תעלה בשבוע הבא במרכז הקהילתי נווה עמל בהרצליה, במסגרת האירועים שיזמה החברה למתנ"סים לעידוד שילובם של ילדים ומבוגרים עם מוגבלויות למיניהן.
מיטל עופר ועומר אורן ז"למיטל עופר ועומר אורן ז"ל
מיטל עופר ועומר אורן ז"ל
(צילום: גילי לביא)
התערוכה כוללת סדרת צילומים, שבהם מככבים ילדים עם צרכים מיוחדים מאזור השרון, חלקם תושבי הרצליה וכפר סבא. מיטל יזמה והפיקה את התערוכה, לזכרה של עומר אורן ז"ל שנפטרה בגיל שנתיים ורבע.
מיטל עופרמיטל עופר
מיטל עופר
(צילום: גילי לביא)
מיטל עופר (39) משדה חמד, בעלת תואר ראשון בחינוך ותקשורת ובוגרת בית ספר לצילום, מעדיפה להתייחס לצילום כאומנות ולא כפרנסה. למחייתה היא עובדת כמטפלת בפעוטות, אך המצלמה צמודה אליה תמיד. מדי פעם היא נוהגת לצלם את הפעוט התורן שבטיפולה, ואחר כך מעניקה להוריו את התצלומים, בלי תמורה כמובן.
החיבור בין מיטל לבין עומר החל כאשר אמה של עומר חיפשה מטפלת לבתה, שלקתה במחלה נדירה. השתיים נקשרו זו לזו באופן מיידי, ומיטל שימשה לה מטפלת והרבה מעבר לכך. הטיפול בעומר, שנמשך שנה, היה תובעני ומורכב מאוד. צריך היה להאכיל אותה באמצעות צינור הזנה המחובר לבטנה, לתת לה תרופות, להגיע איתה לטיפולים פארא-רפואיים בבית החולים בתדירות גבוהה, להישמר מחיידקים שעלולים לסכן אותה ולהתרחק מג'ימבורי וממגרשי משחקים עמוסי פעוטות.
עומר אורן ז"ל. עופר: "הייתי איתה ועם הוריה עד הרגע האחרון, וגם אחריו"עומר אורן ז"ל. עופר: "הייתי איתה ועם הוריה עד הרגע האחרון, וגם אחריו"
עומר אורן ז"ל. עופר: "הייתי איתה ועם הוריה עד הרגע האחרון, וגם אחריו"
(צילום: מיטל עופר)
בשל הטיפול האינטנסיבי מיטל לא הרבתה לצלם את עומר. "הייתי עסוקה כל כך ולכן הספקתי לצלם אותה רק ארבע-חמש תמונות", היא מסבירה. "בתמונות המעטות שמיטל צילמה אותה בטלפון הסלולרי שלה רואים את עומר חבושה במסיכה של גיבורת על", מוסיפה האם, נטע אורן. "עומר התמודדה בגבורה עם המון טיפולים לא פשוטים ותמיד חייכה, ולכן מיטל אמרה עליה שהיא גיבורת על, כשמה של התערוכה".
בתום שנה, עברה עומר לפעוטון בבית "איזי שפירא" ברעננה. "הרגשתי כאילו לקחו חלק ממני, כאילו קטעו ממני איבר", אומרת מיטל, ושמרה על קשר הדוק עם משפחתה של עומר. בוקר אחד הידרדר מצבה של עומר במפתיע, היא הובהלה לטיפול נמרץ ונפטרה כעבור זמן קצר. "הייתי איתה ועם הוריה עד הרגע האחרון, וגם אחריו", מספרת מיטל. "קיבלתי את מותה בצורה קשה, והתאבלתי תקופה ממושכת".
שקד רונן. עופר: "אני מחפשת הורים שיאפשרו לי הצצה לעולם ילדיהם המיוחדים"שקד רונן. עופר: "אני מחפשת הורים שיאפשרו לי הצצה לעולם ילדיהם המיוחדים"
שקד רונן. עופר: "אני מחפשת הורים שיאפשרו לי הצצה לעולם ילדיהם המיוחדים"
(צילום: מיטל עופר)
במה לגיבורים
מיטל חיפשה אמצעי כלשהו שיעזור לה להתמודד עם הכאב. היא רצתה גם להכין משהו לנטע ולאסי, הוריה של עומר. "לזכרה של עומר החלטתי לצלם ילדים גיבורים, המתמודדים עם אתגרים לא פשוטים, באומץ, בגבורה ובחיוך, עם בני משפחתם יחד".
לפני כשנה פירסמה בפייסבוק פנייה להורים: "עומר, גיבורת על ואהובת לבי, שבה טיפלתי במשך שנה ארוכה ואינטנסיבית, הלכה לעולמה בגיל שנתיים ורבע בעקבות מחלה נדירה. לזכרה יזמתי פרויקט צילום של ילדים מיוחדים ותערוכה מיוחדת. אני מחפשת הורים שיהיו מוכנים לאפשר לי הצצה לעולמם של ילדיהם המיוחדים, ולאשר לי מפגש איתם לצורך צילומים ספונטניים. רגעים מן החיים, שיבטאו את גבורת ההתמודדות של הילדים המיוחדים עם שגרת היום-יום. זו דרכי הצנועה לתת במה לגיבורים שלכם, להשתתף בהעלאת המודעות לצורך בשוויון, בהכלה ובקבלה. ובעיקר, קצת כיף ונחת".
בעקבות הפרסום פנו למיטל עשרות הורים של ילדים מיוחדים, הלוקים בתסמונת דאון, בשיתוק מוחין, באוטיזם ובמחלות נדירות. מיטל בחרה בתשעה ילדים, בגיל שלוש עד עשר. "לאורך השנה פגשתי כל ילד פעמיים-שלוש. ביקרתי בביתו, ליוויתי אותו לגן השעשועים ולטיפולים, למשל, להידרותרפיה או לרכיבה טיפולית בחוות סוסים. צברתי תצלומים רבים, ורק לאחר שנקבע המועד לתערוכה, הגעתי לשלב הקשה מכול — בחירת התמונות".
דורון דקל. עופר: "כל הורה התבקש לכתוב על ילדו בגוף ראשון, כאילו הילד כתב" דורון דקל. עופר: "כל הורה התבקש לכתוב על ילדו בגוף ראשון, כאילו הילד כתב"
דורון דקל. עופר: "כל הורה התבקש לכתוב על ילדו בגוף ראשון, כאילו הילד כתב"
(צילום: מיטל עופר)
רק אם אחת ביקשה להיות מעורבת בבחירת התמונה, כדי לקבל השראה לכתיבת הטקסט שילווה את התמונה, ויוצג בסמוך אליה. כל הורה התבקש לכתוב על ילדו, בגוף ראשון, כאילו הילד כתב על עצמו.
את 20 התצלומים הנבחרים תציג מיטל עופר לראשונה בתערוכה שתתקיים במרכז קהילתי נווה עמל בעיר, ותיפתח למשך שבוע בלבד, החל מיום חמישי הבא. מיטל מקווה כי בעתיד הקרוב התערוכה תנדוד למקומות נוספים. גם הקשר עם משפחת אורן יימשך. לדברי נטע אורן, "מיטל תמיד תישאר חלק מאיתנו".