פסק דין נדיר: בית הדין האזורי לעבודה חייב בעלי מניות לפצות באופן אישי תושב כפר סבא בסכום כולל של 536,060 שקלים, לאחר שהחברה בה הועסק - התפרקה.
בתאריך 18.1.20 נתן בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק דין, בתביעה שהוגשה לפני כשנתיים וחצי על ידי חשמלאי תושב כפר סבא, במסגרתו חויבו בעלי המניות של החברה לשלם לעובד פיצוי בסכום כולל של 536,060 שקלים באופן אישי.
מדובר בפסק דין נדיר, משום שבהתאם לחוק, ישנה הפרדה מוחלטת בין חברה בע"מ, כאישיות משפטית נפרדת, לבין מנהליה ובעלי המניות שלה.
במקרה הנוכחי טען התובע לניצול לרעה של האישיות המשפטית הנפרדת, ויתרה מזו - החברה בה הועסק התובע באופן פורמאלי – התפרקה, עוד בטרם ניתן פסק דין בעניינו.
התובע, תושב כפר סבא, יוצג בתביעה ע"י עו"ד דיקלה ברנס, אשר טענה בשמו, בין היתר, כי מנהליו, הם גם בעלי המניות בחברה, ביצעו צעדים של ריקון החברה מנכסיה, העבירו אותו מחברה אחת לחברה אחרת, ללא ידיעתו וללא הסכמתו, וכי "התנהלות הנתבעים כלפי התובע, לרבות ובמיוחד בקשר לזכויותיו, הינה קלוקלת מיסודה, לוקה בהתנהלות פסולה והתנהגות מחפירה, ונגועה בחוסר תום לב משווע, והכל מתוך ניסיון נלוז ונועז להתחמק מתשלומים להם זכאי התובע כדין, המצטרפים לשורת הלנות תשלומים נוספים וזכויות קוגנטיות המגיעים לתובע ע"פ דין, אשר עד עצם יום הגשת תביעה זו טרם שולמו לו. הנתבעים, פשוט, הרסו את עתידו הכלכלי של התובע, והנתבעות נותנות יד להמשך ההתעללות הכלכלית בתובע, והחרפתה, תוך שגם הן אינן משלמות לתובע את הזכויות המגיעות לו, לרבות זכויות קוגנטיות והפרשות לפנסיה".
עו"ד דיקלה ברנס טענה לאורך ההליך, כי הנתבעים ניצלו לרעה את מסך ההתאגדות "עת התעלמו מהוראות החוק החלות על העסקת התובע והפרו ברגל גסה שורת הוראות דין, אשר נועדו להיטיב עם התובע. במקרה הגרוע, מדובר באי הכרת הוראות החוק הרלוונטיות להעסקת התובע, ובמקרה הגרוע יותר – התעלמות מהן". כך או אחרת, טענה עו"ד דיקלה ברנס, כתוצאה מכך, ניזוק התובע באופן משמעותי ונפגעו זכויותיו, במובן זה שבמשך כל שנות עבודתו בשירות הנתבעים, קופחו זכויותיו, כל זאת ללא ידיעתו, ולעיתים אף תוך הסתרת מידע וטשטושו באופן מכוון.
לטענת עו"ד דיקלה ברנס: "התנהלות הנתבעים, ביחד ולחוד, כלפי התובע הינה קלוקלת מיסודה, לוקה בהתנהלות פסולה, ונגועה בחוסר תום לב משווע, וכללה שלילת זכויות, לרבות זכויות קוגנטיות".
בנסיבות אלו, טענה עו"ד דיקלה ברנס, כי במקרה הנוכחי מתקיימים התנאים וההצדקות ל"הרמת מסך" ההתאגדות, ולחיובם האישי של בעלי המניות, ביחד ולחוד עם חברה אחת שבינתיים התפרקה, וחברה שניה – שהפסיקה את פעילותה, ולכן עתרה לחיוב שתי החברות, החדשה והישנה, וכן כל בעלי המניות של שתי החברות הללו.
את הדרישה לחיוב האישי, ביססה עו"ד דיקלה ברנס על חקירות הצדדים והעדים, וכן על פסקי דין קודמים, התומכים, לטענתה, בהצדקה להורות על הרמת מסך.
הנתבעים הגישו כתבי הגנה, במסגרתם הם הכחישו את עילות התביעה ואת זכאות התובע לקבלת הסכומים שתבע. כמו כן, טענו הנתבעים לאורך ההליך כולו כי אין מקום לחייבם באופן אישי בחיובי החברה, וכי אין מקום להורות על "הרמת מסך" כפי שדרש התובע.
ביום 18.1.20 ניתן פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, אשר קבע כי "לא יכול להיות חולק כי בענייננו נכון וצודק להורות על הרמת מסך ההתאגדות" וכי "עירוב הנכסים בענייננו היה בולט ולא עלה בידי הנתבעים להסתירו".
בנסיבות אלו, בית הדין חייב את בעלי המניות – מנהלי החברה – לפצות את התובע באופן אישי, ובכלל זה פסק לטובתו, בין היתר, פיצוי בגין אי מתן תלושי שכר והנפקת תלושי שכר פיקטיביים, אי מתן הודעה לעובד, פיצוי בגין עגמת נפש ופיצוי בגין הלנת שכר ותשלומים.
