"ענף אולמות האירועים ייאלץ לחזור לעבוד החל מט"ו באב במתכונת של החתונות המתקיימות כיום ברשות הטבע והגנים וברשויות המקומיות" - כך הודיע השבוע יו"ר התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים נועם לוי לראש הממשלה. "לא נפקיר מאה אלף משפחות שיאבדו את פרנסתם, ולא נפקיר את הזוגות הצעירים שמעוניינים להתחתן ולשמוח בשמחתם".
למיינט סיפר השבוע לוי על המצב הקשה: "מתעלמים מבעלי האולמות, ואף אחד מאיתנו לא קיבל פיצוי. בפעימה הראשונה והשנייה לא קיבלנו כלום, ובפעימה השלישית קיבלו רק מי שהכנסתם הייתה עד 20 מיליון שקל בשנה.
"צריך לזכור שבעלי האולמות מייצגים את האולמות, אבל מאחורינו יש המון אנשים שלא מתפרנסים. צלמים, תקליטנים, מעצבים, שוזרי פרחים, סלוני כלות, לימוזינות, מגנטים; חבר'ה שעובדים קשה, ימים ולילות, וכולם ללא פרנסה כמעט חמישה חודשים", אומר לוי.
"אחרי הגל הראשון היינו פתוחים רק שבועיים ונגרם לנו יותר נזק מתועלת, כי אתה לא יכול לפתוח עסק לשבועיים. אתה קולט עובדים, מפעיל מערכת שלמה. בעלי הנכסים לוחצים עלינו להעביר את שכר הדירה, שבמקומות גדולים מגיע לעשרות ומאות אלפי שקלים בחודש, ויש הוצאות תחזוקה וגם ארנונה שממשיכים לגבות מאיתנו, אבל אנחנו עם אפס הכנסות.
"אנחנו ענף חשוב ואף אחד לא מגן עלינו, וכשפוגעים בנו - כל הספקים נפגעים. הממשלה החליטה לסגור אותנו, היא צריכה לפצות אותנו ולשמור על קיומנו, אך מתעלמת מאיתנו.
"יש 700 בעלי אולמות, לפחות לעשרים אחוז מהם יהיה קשה לחזור. בעלי אולמות מתחילים לפרק עסקים של שנים רבות, וכל יום שעובר זה יהיה כמו מגדל קלפים".
מעין כאהן, מנכ"ל "עדן על המים" בניר אליהו, מספר על הקשיים אך מדגיש כי אין בכוותם לסגור את העסק. "מרגע שהחזירו אותנו לפעילות היינו פתוחים רק שבועיים. הספקנו לעשות שבעה אירועים וקיבלנו הזמנות חדשות, שחלקן כבר בוטלו או נדחו. אין לנו דרך להתמודד עם המצב. אנחנו לא עושים כלום, פשוט ממתינים עד יעבור זעם. בינתיים אנחנו לא מקבלים צ'ק מהאוצר כיוון שאנחנו ענף של הקיבוץ, חלק מהמשק כולו, ולכן אנחנו לא זכאים. וכך, מענף רווחי הפכנו לענף שלא מכניס למשק שקל. ועדיין צריכים לשלם ארנונה למועצת דרום השרון. לשמחתנו, שכר הדירה שאנחנו משלמים לקהילה הוקפא בינתיים (במשק שלנו יש הפרדה בין העסקים לקהילה)".
אתם בסכנת סגירה?
"לא, לא, ענף האירועים סובל מירידה ברווחים זה שנים רבות. בשעה שההוצאות, השכר והתשלומים הנלווים עלו – התחרות גברה, מחיר מנה ירד והרווחיות נשחקה. משבר הקורונה גרם לנו נזק מטורף. נאכלו לנו כל הרווחים, וניאלץ לקחת הלוואות. אנחנו נשרוד, אבל חזרנו עשר שנים אחורה".
