עם תחילת המגבלות על יציאת האוכלוסייה המבוגרת מבתי אבות ומדיור מוגן עקב התפרצות נגיף הקורונה בישראל, יצאו צוותים ייעודים ממחלקת העיניים במרכז הרפואי מאיר בהתנדבות מוחלטת לבצע הזרקות תוך עיניות בדיירים המטופלים בדרך קבע במחלקתם. הם הגיעו ממגונים, מעבר לשעות עבודתם בבית החולים ובהובלת מנהל המחלקה, פרופ' אלעד מויסייב, אפשרו למטופלים שמירה קריטית על הקצף הטיפולי ועל ראייתם.
פרופ׳ אלעד מויסייב וד״ר אנפיסה איילון, בזמן ביצוע הזרקות תוך עיניות בחדר המרפאה בדיור מוגןפרופ׳ אלעד מויסייב וד״ר אנפיסה איילון, בזמן ביצוע הזרקות תוך עיניות בחדר המרפאה בדיור מוגן
פרופ׳ אלעד מויסייב וד״ר אנפיסה איילון, בזמן ביצוע הזרקות תוך עיניות בחדר המרפאה בדיור מוגן
(צילום: דוברות בית החולים מאיר)
"עם תחילת התפרצות נגיף הקורונה בישראל, היה ברור שהאוכלוסייה המבוגרת נמצאת בסיכון גבוה במיוחד לתחלואה ותמותה מהנגיף. כיוון שכך, במרבית ממרכזי הדיור המוגן ננקטו צעדי הגנה על הדיירים המבוגרים, ולמעשה אלו נכנסו לסגר עוד לפני שהאוכלוסייה הכללית הונחתה למגבלות משמעותיות. בהמשך, אף הונחו הדיורים המוגנים להכניס לבידוד של שבועיים כל דייר שהגיע לבית-חולים מכל סיבה שהיא, על מנת למנוע הדבקה של שאר הדיירים במידה ונחשף לנגיף הקורונה במהלך הביקור. הנחיה זו הביאה לכך שרבים מהם בחרו שלא להגיע לביקורי רופא וטיפולים קבועים שלהם הם זקוקים באופן שוטף", משתף פרופ' מויסייב.
"מבוגרים רבים סובלים ממחלות רשתית המחייבות מעקב קבוע וטיפול בהזרקה תוך עינית של תרופות, ובראשן ניוון מקולרי גילי (נמ"ג), שהיא הגורם הראשון בשכיחותו לאובדן ראייה בלתי הפיך באוכלוסייה המבוגרת", מסביר פרופ' מויסייב, מומחה בתחום הרשתית. "ללא המשך הרצף הטיפולי, עיכוב או הפסקה של ההזרקות התוך עיניות עלולים לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בראייה עקב התקדמות המחלה, ודיירי הדיורים המוגנים נמצאו בפני דילמה קשה, ונאלצו לבחור בין יציאה לבית החולים בה הם עלולים להיחשף לנגיף קורונה או להסתכן באובדן ראייתם".
כיוון שכך, יצרה מחלקת העיניים של המרכז הרפואי מאיר קשר עם מרכזי דיור מוגן באזור שבין כפר סבא, רעננה ונתניה, בהם חיים דיירים המטופלים באופן קבוע במרכז הרפואי מאיר. רופאי המחלקה הגיעו בהתנדבות למרכזי דיור מוגן, וביצעו את ההזרקות לדיירים הזקוקים להם - כולל כאלה שמטופלים במרכזים רפואיים אחרים ולא יכלו להגיע אליהם.
ההגעה למרכזי הדיור המוגן התבצעה באופן התנדבותי מעבר לשעות העבודה הרגילות ובהשתתפות רופאים מתמחים מהמחלקה. ההזרקות בוצעו תוך שימוש באמצעי מיגון מלאים מפני נגיף הקורונה, תוך שמירה על נהלי סטריליות כפי שנהוג בהזרקות המתבצעות בבית-החולים. יוזמה זו החלה באמצע מרץ 2020, ואפשרה שמירה על הרצף הטיפולי ועל הראייה של המטופלים עד עתה, כאשר חלקם טופלו יותר מפעם אחת במשך התקופה הזו.
"אנו מקווים שמגמת הירידה בתחלואה מנגיף הקורונה תמשך במידה שתאפשר את הסרת המגבלות, ושהאוכלוסייה המבוגרת תוכל לצאת ממרכזי הדיור המוגן ולחזור להגיע למרפאות בתי החולים לצורך הטיפול הרפואי השוטף לו היא זקוקה. לאורך כל התקופה הזו התרענו מפני תחלואה נלווית שלאו דווקא קשורה לקורונה אלא לחשש מהגעה לבתי החולים ועיכוב של טיפולים כרוניים. ואנחנו שמחים שזכינו לסייע בצמצום הנזקים ולתת מענה טוב למטופלינו כמו תמיד גם בתקופה זו", מסכם פרופ' מויסייב.