אחת מארבע נשים תחווה הפלה במהלך חייה, מדובר בנתון שגורם לך לעצור לרגע ולהצטמרר. הנתון הזה מדבר על הפלה טבעית שאובחנה. הערכות של הרופאים והחוקרים בתחום הינה שהמספר גדול בהרבה ובעצם 50% מכלל ההריונות יגמרו בהפלה. ההבדלים בנתונים נובעים מכך שמרבית ההפלות מתרחשות בשבועיים הראשונים שלאחר ההפריה ועל כן אותן נשים כלל אינן מודעות להפלה שהתרחשה.

1 צפייה בגלריה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
אילוסטרציה
(צילום: Depositphotos)

סיבות להפלה טבעית

ניתן לחלק את הסיבות להפלה לשני גורמים עיקריים, הגורם הגנטי-פיזיולוגי והגורם הסביבתי. הגורם הסביבתי כולל בתוכו פגיעה בעובר כתוצאה מעישון, טיפול תרופתי לא מתאים, שימוש בסמים ואלכוהול. הסכנות שבצריכת חומרים מסוכנים מהסוג ידוע ומוכר אך הגורמים הסביבתיים אינם הגורם העיקרי להפלות.
הגורם העיקרי להפלות, בעיקר בשליש הראשון של ההריון, הינם גורמים גנטיים שונים. כ-70% מכלל ההפלות בשליש הראשון להריון נגרמות בשל הפרעות בכרומוזומים. במחצית מהמקרים, ההריון הבא יהיה תקין לחלוטין. במידה וישנן הפלות חוזרות אשר נגמרות כתוצאה מבעיות גנטיות, ניתן לבצע הפריה חוץ גופית בה מאבחנים את העוברים התקינים, טרם החזרתם לרחם.
בעיות נפוצות נוספות הינן בעיות אנטומיות שונות אשר עשויות לגרום להפלות. בעיות אנטומיות מהסוג כוללות בתוכן גם הפרעות מולדות במבנה (למשל מחיצה ברחם) וגם פגמים נרכשים (למשל פגיעה שנגרמה כתוצאה מגרידה או טיפול אחר). לחלק מהפרעות אלו ישנם טיפולים כירורגים אשר מאפשרים תיקון מלא או חלקי של הפגם והריון תקין.
נוסף להפרעות שתוארו יכולים להיות גורמים הורמונליים, חיסוניים וזיהומיים שונים אשר עשויים להוביל להפלה. ולצערנו, כיום גם ישנם מקרים שכלל לא ברור מדוע ההפלה התרחשה ופשוט ההריון הבא יהיה תקין לחלוטין.

ההשפעה של הפלה

להפלה ישנם שתי השפעות עיקריות, ההשפעה הראשונה היא ההשפעה הפיזית. כאשר ההפלה הינה בשלבים מאוחרים יותר, ישנו צורך בהשלמה של התהליך באופן מלאכותי. תהליך זה דומה מאוד לתהליך הנעשה בהפלה מלאכותית ולעיתים עשוי לגרום לדימומים ממושכים, כאבים ואף פגיעה פיזית ברחם.
ההשפעה השנייה הינה ההשפעה הנפשית, הן על האישה והן על בן זוגה. במקרים רבים, ההפלה משפיעה על המצב הנפשי של אחד מבני הזוג או של שניהם ואף עשוי לפגוע במערכת הזוגית והמשפחתית כולה.

דיכאון, כעס וחרדה

חלק מההשפעות הנפשיות כוללות בתוכן גם רגשות שליליים, פחדים, כעסים, חרדות ואף מצב קיצון של דיכאון. הסיבות לרגשות אלו מגיעות מכמה היבטים שונים של החיים. מצד אחד ההשפעה הסביבתית, אשר גורמת לאישה להרגיש שהיא חייבת להיות אמא והעובדה שהיא אינה מצליחה במשימת העל שלה הופך אותה לכישלון. ומנגד ההרגשה האישית של האובדן. פגיעה נפשית מהסוג, עשויה להידרדר ולגרום לפגיעה בתפקוד הכללי של האישה ושל המשפחה כולה.

זו לא אשמתך!

איך מתגברים? אז ראשית חשוב לי להדגיש שמאמר זה אינו תחלופה לפנייה לעזרה מקצועית. וההמלצה הראשונה שלי כאן, היא לפנות לעזרה מקצועית שתדע להקל את תהליך האבל.
כמובן, שישנן גם חלופות/תוספות חשובות נוספות שניתן לעשות. ראשית זכרו שהתרופה הטובה ביותר היא "לשחרר" את מה שמרגישים. ולכן דברו! היו כנים עם המשפחה, בן הזוג והחברים הקרובים. ספרו על הקשיים שאתם עוברים ואל תגידו פשוט "הכל בסדר".
המלצה חשובה נוספת היא להמשיך עם החיים, המשיכו בעבודה שלכם, עם התחביבים שלכם. צאו לשתות קפה עם החברות, לכו להתאמן, קראו ספרים ותראו סרטים.
וההמלצה שהיא אולי הקלישאה הכי גדולה בעולם אבל תמיד זכרי, את לא אשמה! בין אם מדובר בסיבה אנטומית או גנטית, אין לך דרך לשנות את זה. ובאם ההפלות ימשכו תשלחי על ידי הרופא המטפל שלך לכל הבדיקות הרלוונטיות. אך עד אז, זכרי, במרבית המקרים ההריון הבא יהיה תקין. כמובן שיש לשים לב לגורמים הסביבתיים ולהמלצות הרופאים, כדי לשפר את הסיכויים ולאפשר את בריאותך התקינה ולידה תקינה.
את הכתבה כתב ד"ר גיא גוטמן, גינקולוג מומחה.