אחת השאלות שאנו שואלים את עצמנו לא מעט פעמים היא מה גובר הסכם עיזבון או בקשה לצו ירושה? לצורך שאלה זו פנינו אל עורך דין לענייני ירושה רחל שחר על מנת שתעשה סדר ותעניק לנו מדריך.
עורכת דין רחל שחר אנו יודעים שעיסוקך הינו עורך דין לענייני משפחה אשר תחומו העיקרי הינו ירושה ומשפחה.
מה גובר הסכם עיזבון בין יורשים או צו ירושה?
כדי לענות על תשובה ראשית בואו נבין מהו הסכם חלוקת עיזבון?
אין מחלוקת בפסיקה ובין עורכי הדין שחלוקת העזבון בין היורשים היא פעולה שלא כדאי לבצע לבד ללא התייעצות עם עורך דין אשר מתמחה בתחום דיני ירושה.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהסכמי חלוקת עיזבון כורכים בתוכם פעמים רבות שיקולי מיסוי. לנוכח העובדה שבירושה אין מיסוי ניתן באמצעות הסכם חלוקת עזבון להעביר מקרקעין מיורש אחד לאחר מבלי להיות מחוייבים במיסוי מקרקעין מכל מין או סוג שהוא.
כך למשל אם בתוך העיזבון מצויה דירה והיורשים הסכימו ביניהם כי הדירה תהיה לאחד מהיורשים ולא ליורש שכבר יש לו דירה הפעולה תיעשה במסגרת העיזבון וזה יהיה חלק מהליך הורשה אשר אינה פעולה הנחשבת לעסקה במקרקעין.
נביא בפניכם סיפור קצר אשר הגיע לשולחנו של הרשם לענייני ירושה בבאר שבע.
המבקשת, אלמנת המנוח, הגישה בקשה לצו ירושה אחר בעלה המנוח על פי בקשתה האלמנה זכאית למחצית מן העיזבון ואילו המחצית השניה המתחלקת בין שלושת המתנגדים, ילדי המנוח
ילדי המנוח הגישו התנגדות לבקשת האלמה. לטענתם לאחר פטירת המנוח, נפגשו עם האלמנה ווהגיעו להסכם חלוקת עיזבון, אותו הם צירפו להתנגדותם.
מה אומר החוק בשאלה מה גובר הסכם עזבון בין יורשים או בקשה לצו ירושה?
סעיף 67א(א)(1) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 קובע כי אם "הוגשה התנגדות לבקשה", אזי הבקשה "תועבר לבית המשפט".
הרשם לענייני ירושה קובע כי לכאורה ניתן לקרוא בכך לשון ציווי, המוציאה מידו של הרשם לענייני ירושה כל שיקול דעת. ואולם, סעיף 73ב(א) לחוק קובע כי במילוי תפקידו "אין על הרשם לעניני ירושה מרות זולת מרותו של הדין".
אחת מן המטרות של הקמת המוסד של הרשם לענייני ירושה היא "למנוע טיפול כפול בבקשות לצווי ירושה וצווי קיום צוואה ובכך להקל את העומס הרובץ על בתי המשפט" (ראה הצעת חוק הירושה (תיקון מס' 7), התשנ"ז-1997 (ה"ח 2637, עמ' 452). "הסמכות לבירור זהותם של היורשים וחלקם בעיזבון [נמסרה לידי הרשם לענייני ירושה], כל עוד הבירור והקביעה אינם דורשים חקירה ודרישה מיוחדות" (ש. שוחט, מ. גולדברג, י. פלומין, דיני ירושה ועיזבון (מהד' ששית, 2005), עמ' 13).
הרשם לענייני ירושה דוחה את ההתנגדות של שלושת הילדים בקובעו כי צו ירושה אך מצהיר על זהותם של יורשי המנוח ושיעור חלקם בעיזבון. לכן גם אם חתמתם ביניכם על הסכם לחלוקת עיזבון עדיין ניתן להגיש בקשה לצו ירושה.
(סעיף 110(א) לחוק הירושה קובע:
"110. (א) נכסי העזבון יחולקו בין היורשים על פי הסכם ביניהם או על פי צו בית-משפט.
לרשם לענייני ירושה אין כל מעמד בעניין חלוקת עיזבון, ולא סתם נעדר מקומו מכל הקשור לחלוקת העיזבון. הרשם לענייני ירושה מוסמך ליתן צווי ירושה וצווי קיום צוואה, וזאת ללא כל קשר להסכמי עיזבון אשר נחתמים בין יורשים והרי צו ירושה ניתן, ככלל, ללא קשר לנכסי העיזבון, מהותם והיקפם.
צו ירושה הינו מסמך שונה ונפרד מהסכם חלוקת עיזבון. חלוקת העיזבון מתבצעת לאחר סילוק חובות העיזבון, כך קובע סעיף 107 לחוק הירושה, דבר שנעשה לא אחת לאחר מתן צו הירושה.
לכם הרשם לענייני ירושה קובע כי קיום הסכם חלוקת עיזבון מותנה במתן צו ירושה אשר מצהיר על זהות היורשים וחלקיהם. המתנגדים מבקשים להורות על קיום הסכם חלוקת העיזבון.
