עמק כפרי הצפחות
בחבל המכונה זאגוריה מצויים 44 כפרים, כולם בנויים צפחות וטובלים בחורש טבעי. מחלקים את כפרי הצפחות, חלוקה גסה, לשתיים. אלה שבנויים על המדרונות ותושביהם בעיקר מגדלי צאן, ואלה אשר בנויים בלב העמק ומשלח ידם חקלאות של מטעים ושדות. רבים מהכפרים הפכו לנותני שירות לתיירים.
עד לפני מאה שנה הקשר בין הכפרים היה על דרכי פרידות מרוצפים שעל רבים מהם מתנהלים היום שבילי המטיילים. יפים במיוחד הם הגשרים המקושתים אשר מהם ניתן לראות בזאגוריה יותר מאלפיים וחלקם מתפקדים עד היום. גם הגשרים, כמו בתי המגורים והדרכים, בנויים צפחות. הצפחה הינו מונח, אשר משתמשים בו בעולם הגיאולוגיה אך מקורו בתלמוד והוראתו אבן שטוחה ודקה אשר עליה מניחים את הנייר וכותבים. הצפחה בטבע מצויה במקומות, אשר עברו לחיצות טקטוניות שהיו כנראה מלוות בהתחממות. הצפחה הינה סלע מטמורפי, סלע שעבר שינוי עקב תהליכים טקטוניים, אשר התרחשו בסביבתו.
בין כפרי הצפחות ניתן למצוא את הצפחות, כמעט בכל מקום. סגנון הבניה היה זול וקל ובמיוחד מעניין לראות כיצד בנו את הגגות. היות וכל עמק הזאגוריה נמצא כיום בתחום שמורת טבע ואין לקחת צפחות עוד, כיום מייבאים את האבנים הללו מאלבניה השכנה.
היות וכפרי הצפחות הם ערך לאומי יווני, החוק החל כאן מורה שכל בית נוסף אשר נבנה חייב להבנות על פי המסורת המקומית, מצפחות.
שמורת הטבע ויקוס אאוס.
את עמק כפרי הצפחות מנקזים שני נהרות גדולים, אשר יורדים ונשפכים אל הים היוני דרך אלבניה. הצפוני מזרחי מביניהם הוא נהר האאוס והדרומי מערבי הוא נהר הויקוס שלו קניון מרשים ביותר.
חיי הטבע עשירים ביותר בעמק הזאגוריה בגלל פראותו ובגלל הפרשי הגובה העצומים על שטח קטן יחסית - באזור מקובצים בתי גידול רבים.
לא פחות משישים סוגי סחלבים, חלקם אנדמים לאזור, מצויים בין קירות הקניונים. עשרות מיני עשבי תבלין, אירוסים, פרגים, חלמוניות, עצי אשור, לבנה ואשוחים, אלוני תולע, אלון שסוע ומספר מיני אלות. סנאים שחורים מקפצים בין העצים, המון נחשים זוחלים להנאתם בין האבנים ובעלי המזל יוכלו לפגוש את הדוב החום שזהו אחד המקומות האחרונים בעולם שאפשר לראותו בטבע.
טברנה יוונית
כמעט בכל כפר ניתן למצוא טברנה, האוכל המקומי מצוין. מומלץ במיוחד לנסות את פשטידת התרד, פשטידת הגבינה ואת הקציצות. בכפר ויטצה יש טברנה, במונודנדרי שתיים, בצפולובו, בקיפי, בפפיגו, בכל אלה יש טברנות, אשר פתוחות בכל ימות השנה.
הטברנה כשמה כן היא (טברנה מהמילה טבור), היא מצויה בליבו של כל כפר. מרכז הכפר היווני מתאפיין בארבעה אלמנטים והוא מכונה "פלטיאה". האחד, עץ ענק. השני כנסייה קטנה, או גדולה. השלישי, מעיין קטן, והרביעי הטברנה.
סביב המעיין נבנה הכפר שנשען על מימיו. לרוב, ליד המעיין גדל עץ שהמים השופעים הביאו אותו לגיל וגודל מרשימים ביותר. לרוב אלו עצי אלון, אלה או דולב. מתחת או לצידו של העץ בנויה הכנסיה. המראה של כנסיה לצד עץ ענק ילווה את המטייל (אם בטיול מאורגן ליוון ואם כמטייל עצמאי) בכל האזור הכפרי של יוון, לכשיגיע אל מרכזו של הכפר.
עץ גדול וכנסיה
בני יוון העתיקה באו לבקש עצה ועזרה מהאלים האולימפים. המקום בו נעשה הדבר היה אורקל. האורקל היה מעין אפשרות של בני האדם לתקשר עם אלי האולימפוס ולברר אצלם לגבי עתידם. האלים יעצו בנושאי נישואין, מכירות או קניות, יציאה למלחמות ולמעשה על הכל.
האורקל המפורסם ביותר ביוון היה בדלפי שם היה זה האל אפולו בכבודו ובעצמו שיעץ ליוונים. למעשה היה זה אורקל כה מפורסם, שלא רק היוונים פקדו את מקדשו. מצרים, מסאפוטאמים, פיניקים וכל עמי המזרח התיכון הגיעו לייעוץ.
כיצד היה עובד העניין?
המקדש נבנה על מצוק ולידו בקע גז טבעי מבקע באדמה. זקנה הייתה שואפת מהגז הזה וממלמלת דברי בלע. את דברי הבלע האלה תרגם כוהן המקדש עבור האדם אשר ביקש לדעת מה צופן לו עתידו.
למרות שהיה האורקל של דלפי המפורסם מכולם, הוא לא היה הראשון. האורקל הקדום ביותר ביוון היה באפירוס. למעשה במרחק של 20 קילומטרים מיואנינה באתר מרשים המכונה דודוני. כאן הסיפור עבד אחרת. היה עץ אלון ענק (ראו את שורש השם אלון, או אלה. "אל" כלומר כוח. "לא היה לאל ידי לבצע את המשימה", כלומר לא היה בכוחי. מכאן גם אל - אלוהים) שרשרוש עליו היה דברי זיאוס עלי אדמות.
כוהנים תרגמו את צליל רשרוש העלים בדודוני לדברי זאוס. עצים גדולים בכל רחבי יוון הפכו למקום עליה לרגל בכדי להקשיב לרשרוש העלים ולקבל אולי ברמז, את אשר לעשות ולמה לצפות. עם עלייתה של הנצרות, מטרת הכנסייה הייתה לאסוף אל חיקה מספר רב ככל האפשר של מאמינים. לכן, ליד העצים הגדולים שכבר התכנסו סביבם המונים בכדי להאזין לאלים, נבנו הכנסיות במטרה להעבירם אליהן.
זה בהחלט עבד יפה.
כל זאת ועוד תוכלו לחוות במהלך טיול לצפון יוון עם חולות נודדים.