26 ביוני, 2018, הוא יום שאושיק לוי לא ישכח. אחד הזמרים האהובים בישראל, תושב הרצליה, רכב על קטנוע סמוך לביתו, וברמזור ברמת השרון נעמדה לידו מכונית. אף שלוי סימן לה שהוא עומד לפנות ימינה, הנהג במכונית לא שם לב והיה עסוק בדברים אחרים.
"זאת הייתה תאונה טיפשית כל כך. זה לא היה בנסיעה או שמישהו נכנס בי. הרמזור שעמדנו בו התחלף לירוק, והוא פשוט התחיל להוריד אותי מהכביש, ועד שהוא השכיב אותי ודרס אותי, הוא לא נרגע", משחזר לוי. "הרגל שלי נשברה, הייתי בבית חולים עם ברזלים ברגל. חודש באיכילוב, סך הכול שיקום של שלושה חודשים בבית, וזה שינה לי את החיים".
תסביר.
"זה גרם לי לשינויים טובים. בעקבות התאונה, למשל, אחרי 62 שנה הפסקתי לעשן, ואני הייתי מעשן כבד. בין שתיים לשלוש קופסאות ביום. תבין, אני חשבתי שאני אמות עם סיגריה ביד, וזה לא חסר לי כיום. בעקבות זה שהפסקתי לעשן הקול שלי חזר להיות אותו הקול שהיה לי בשנות ה-20 שלי, ואני שר באוקטבות שהגעתי אליהן לפני 50 שנה, ומעז יצא מתוק. בעקבות זאת קיבלתי את ההחלטה לשוב ולהופיע גם בפני הקהל הרחב בהופעות פתוחות. כן הייתי מופיע, זה לא שלקחתי הפסקה, אבל עד אז זה היה בעיקר בהופעות סגורות ובאירועים".
הסיפור האמיתי
פחות משנה לאחר התאונה, החל לוי, שיחגוג באפריל הקרוב 76 שנים, לשוב ולהופיע. במסגרת סיבוב ההופעות הנוכחי שלו שהחל במרץ 2019 יגיע לוי בתחילת החודש הבא (6/2) לאולם ההופעות שבמלון "אלמא" בזכרון יעקב. שם הוא יארח את חברו הטוב, נפתלי אלטר, שכתב והלחין את השיר "זכרון יעקב", שהפך לשיר המזוהה עם המושבה. במופע ישיר לוי את כל להיטיו המוכרים: "חוזה לך ברח", "בלדה לשוטר", "יהונתן סע הביתה", "איפה טעינו" ועוד.
חבר אחר של לוי, הרב מרדכי "פופיק" ארנון, ששיתף איתו פעולה ב"שלישיית התאומים" בשנות ה-60, נפטר לפני כשבועיים.
"קיבלתי את זה די בהפתעה", אומר לוי. "לפני כמה שבועות הופעתי ב'זאפה' בירושלים, ואמרתי שאולי נזמין את פופיק, ואז התברר לי שמצבו רע מאוד ושהוא מאושפז בהדסה עין כרם. הייתי בשוק, כי לא ידעתי על המחלה הארורה שממנה סבל. אזכור אותו תמיד".
לא הופעת שנים ארוכות בזכרון יעקב, כמה אתה מחכה לחזור ולשיר ביישוב את הלהיט המפורסם?
"זה מצחיק, בגלל השיר הזה עד היום הרבה חושבים שגדלתי בזכרון או גרתי כאן תקופה, אבל זה ממש לא הסיפור. היה לי ולנפתלי אלטר חבר ששמו דני קדם, שגר בזכרון והייתה לו זולה נחמדה. היינו נוסעים לבקר אותו, וככה נולד השיר, ועד היום אם תצלצל לזכרון יעקב בצליל ההמתנה תשמע את השיר. זה באמת אחד השירים שלי שאני הכי אוהב".
במופע הקרוב תארח את נפתלי איתך על הבמה.
"אכן, יש לנו קשר קרוב ל-50 שנה. הכרתי אותו בלונדון כשהוא למד שם קולנוע בכלל, ונסעתי להקליט שם את התקליט הראשון שלי, ומאז נפתלי הלחין לי איזה 40 שירים".
הרבה זמרים בגילך מתלוננים שלא משמיעים אותם ברדיו כמו בעבר, איך מצבך?
"אני לא מתלונן, ולפי התמלוגים הכול בסדר. אין לי שום טענה לאף תחנת רדיו, ואני בהחלט מושמע ונראה".
איך זה להופיע על במות בגיל 75?
"ברור שזה לא קל, אבל אני לא חושב שזה בגלל הגיל אלא בגלל ההשקעה. אני מגיע עם חמישה נגנים, איש תאורה ואיש סאונד, וזה לא פשוט היום לעשות הופעה כמו שצריך. אני יכול לספר שלא מזמן במסגרת פסטיבל הפסנתר שמע אותי אסף אמדורסקי, ואמר לי שהוא לא מבין איך אני מגיע לטון הזה. הוא אמר שהוא כבר לא יכול לשיר בטונים כאלה".
אגב אמדורסקי, הוא משמש כשופט בתוכנית ריאליטי. אתה מתחבר לדברים כאלה? עוקב?
"אני מודה שפחות. זה לא מדבר אליי, אני מבין שזו תופעה בכל העולם. לי באופן אישי חסרים השירים עם המלודיות של פעם, ומה שקורה היום פחות מדבר אליי. כן יש לי פייסבוק, שמפעילים לי חבר'ה צעירים שמנהלים אותי, ואני כן מנסה להיות נוכח בכל מה שקורה היום. אבל להיות שופט בתוכנית ריאליטי ולהגיד זה שר יותר טוב מהשני, זה לא אני".
אילו עוד חלומות יש לך להגשים?
"הגשמתי את מרבית החלומות שלי. ניגנתי בכל המקומות הכי נחשבים: פאריז, רומא, לונדון וניו יורק. הייתי וראיתי ושמעתי ולמדתי, כך שזה לא חסר לי. אמשיך להופיע ולהוציא שירים".
לעשן הפסקת, להופיע חזרת, אבל מהקטנוע לא נגמלת.
"כן, אני עדיין רוכב עליו, אבל הרבה פחות מבעבר. אשתי והילדים אומרים לי שאני כבר לא ילד, ואני משתדל לשמור על שפיות מסוימת בנושא הזה".
חיבור מיוחד
מי שכאמור יופיע עם אושיק לוי בזכרון יעקב הוא נפתלי אלטר, מי שכתב והלחין את השיר "זכרון יעקב", ויעלה עם לוי על הבמה. אלטר הוא מהיוצרים החשובים בתרבות הישראלית. הוא כתב תסריטים ושירים רבים (בין היתר את "גבעת חלפון אינה עונה" בצוותא עם אסי דיין) והוא אחראי לנכסי צאן ברזל רבים.
"עדיין לא ישבתי עם אושיק לתכנן את הערב וההופעה, שנים לא הופענו יחד", אומר אלטר. "השיר הזה הוא אבן דרך ביחסים שלי ושל אושיק. אושיק ואני מכירים כבר המון שנים, והשיר הזה נולד כשנסענו לבקר את חברנו המשותף דני קדם. יצא לנו גם בזמנו וגם מאז כמה וכמה פעמים לבקר ביישוב הנפלא הזה, ואני תמיד נהנה להגיע לשם".
מתי נכתב השיר?
"אם אני זוכר נכון, אז אחרי מלחמת יום כיפור, 1974, ועד היום יש חיבור מיוחד ביני לבין אושיק".
האמנת שזה יהפוך להיות ההמנון הבלתי רשמי של היישוב?
"האמת שלא חשבתי אז כל כך רחוק, מבחינתי זה היה שיר נעים וכיפי ליצור, ועד היום אנחנו שנינו מחוברים אליו. לפני כמה שנים כשזכרון חגגה 130, פנו אלינו בבקשה להוסיף שני בתים לשיר, וודאי תהיה התרגשות להופיע ולשיר את השיר במקום הזה. אני בטוח שכל מי שיגיע ייהנה יחד איתנו".
