"לפני שהבן שלי נולד אמרתי לעצמי ולכל העולם שאני לא אהיה כמו ההורים שלי", אמרה לי סיגלית (שם בדוי).
"הייתי מאוד נחושה שלא משנה מה, אני אהיה אמא אחרת, לא כזו שתכריח את הילדים לגמור את כל האוכל בצלחת ולסיים את השיעורים מיד כשהם מגיעים הביתה.
"הבטחתי לעצמי שלא אשווה בין הילדים שיהיו לי, אהיה נעימה כל הזמן וסבלנית ולא משנה מה הם יעשו. אבל משום מה אני מתנהגת בדיוק כמו שההורים שלי התנהגו. ממש אותה התנהגות. העתק הדבק".
סיגלית רצתה להיות אמא אחרת. כזו שבאמת מודעת לעצמה, ליכולות שלה ולדרך שבה תחנך את ילדיה. התסכול מהאמא שהיא הפכה להיות הביא אותה לטיפול.
"אני רוצה הכל כאן ועכשיו", היא אמרה. "אני מבקשת מהם דברים לפעמים עשר פעמים והם לא מקשיבים, או שהם דוחים, אומרים 'אחר כך' ולא עושים את מה שביקשתי. אני מתעצבנת לעיתים קרובות, מתחילה לצעוק ואפילו לצרוח. אני מרגישה שהם מתנתקים ממני.
"כשהם מגיעים הביתה כל אחד מסתגר בחדר שלו. הם לא משתפים אותי בשום דבר. הם אומרים שאני לא מצליחה להבין אותם, והאמת, אני באמת לא מבינה אותם".
סיגלית אחזה בראשה בין כפות ידיה. גם כשניסיתי לשאול משהו, היא המשיכה בשטף הדיבור. רציתי שתוציא מתוכה הכל, לכן שתקתי. היא הייתה נסערת ועמוסה רגשית ובמשך עשרים דקות דיברה ברצף.
"אני מרגישה שאני לא גמישה כלפיהם ואני לא יודעת איך להיות. אני מציבה להם גבולות, אבל או שהם נוקשים מדי או שהם מאיימים מדי".
כשסיגלית השתתקה ונשענה לאחור, הרגשתי שאני יכולה לדבר.
הרגעתי אותה ואמרתי לה שכולנו מכירים את זה בתוכנו, כולנו רוצים להתרחק מהמודל ההורי שהיה לנו ולהיות אחרים - טובים יותר, קשובים יותר לצרכים של הילדים שלנו מכפי שהורינו היו כלפינו.
היא חייכה ושאלה: "מה, גם את?".
"כן", השבתי, "גם אני".
העלינו יחד מספר אפשרויות, איך להיות ההורה שתמיד רצינו:
הראו לילדים שלכם שדעתם חשובה: תנו להם להציע דרך משלהם, איך זה יכול לעבוד טוב יותר עם מטלות ושיעורי בית. נסו למצוא דרך משותפת. גם אם לא תקבלו מה שרציתם, לפחות תשמרו על תקשורת.
הפעילו חשיבה יצירתית: אם מה שביקשתם לא עובד, נסו דרך אחרת ושלבו הומור וצחוק. ספרו להם על הילדות שלכם ועל המחלוקות ביניכם לבין ההורים שלכם.
הציבו גבולות: כי כל הילדים זקוקים לגבולות. הסבירו להם מה אתם מצפים מהם ופרגנו להם כשזה מצליח להם.
קבעו חוקים אחרים מאלה שהיו נהוגים אצלכם בבית: כך יגדל הסיכוי שלא תחזרו על הטעויות שעשו הוריכם.
אל תלחמו בהם: נסו להיות במודעות והזכירו לעצמכם כל הזמן שחשוב לכם לגדל אותם בשמחה, לצמצם את המאבקים ולא לחזור שוב ושוב על המשפטים שההורים שלכם אמרו לכם.
בהצלחה!
שרון בן דור, מטפלת רגשית בשיטת NLP , puni8@walla.com
054-2520015
