יש לי חבר טוב שנמצא על סף פרישה לגמלאות. בטרמפ שנתן לי יום אחד הביתה סיפר לי על יוזמה שלו ליצירת הכנסה לפנסיה: הוא התקין פנלים סולריים על גג ביתו.
הוא מעריך שתוך שבע שנים יחזיר את ההשקעה ומאותו רגע ואילך יגדיל את הפנסיה שלו משמעותית מהחיסכון בהוצאות חשמל ומהעודף שימכור לחברת החשמל. השבוע פגשתי אותו שוב בחדר האוכל. איך הולך עם הפנלים שאלתי אותו? והחיוך הגדול שנמתח על פניו מצד אל צד סיפק לי תשובה נחרצת.
על רקע היזמות האישית של האזרחים כגון זו של חברי אני נדהם כל הזמן מחדש מהקיבעון המחשבתי והעדר המחשבה שמאפיין את הניהול של רבות מהערים בארץ. מרביתן מתנהגות כמו עדר.
כאשר נולד הרעיון של הקמת אזורי מסחר ותעשייה כדי לייצר מקורות הכנסה מארנונה, רבות מהערים והרשויות המקומיות, בעיקר אלו עתירות הקרקעות הפנויות, פנו לכיוון זה.
3 צפייה בגלריה
אנרגיה סולרית בהיקפים ניכרים שניתן להתקין בזריזות, בעלויות נמוכות
(צילום: shutterstock)
אך הנה, באה מגפת הקורונה ופגעה קשות במקור הכנסה עירוני זה. מחירי נכסים ירדו, רבים מהמשרדים והמחסנים עומדים שוממים, ולא רק שאינם מניבים הכנסות לרשות המקומית, אלא שהם אף מכבידים עליה בהוצאות שכעת הרשות צריכה לשאת, כגון תחזוקה וניקיון.
אך ממש על הפנסים ברחובות הערים במדינת ישראל נמצא אוצר. הוא כל כך גלוי, ברור ומובהק שכולם נוטים להתעלם ממנו. זוכרים את הסיפור על המטבע שמחת לפנס? שאף אחד לא מחפש אותו שם? אז כאן יש אוצר של ממש! אנרגיה סולרית בהיקפים ניכרים שניתן להתקין בזריזות, בעלויות נמוכות או תוך לקיחת הלוואות זולות המוחזרות במהירות.
אנרגיה זו יכולה להיות בוננזה כספית ותקציבית לכל רשות מקומית במדינת ישראל. פנלים סולריים ניתנים להתקנה על גגות מבנים ציבוריים, בתי ספר, חניונים, שטחים "מתים" בערים, צמתים, כבישים, תחנות אוטובוסים, בתי מגורים, מבנים מסחריים וכמובן על עמודי התאורה.
עכשיו תארו לכם כמה כסף הייתה העירייה או הרשות המקומית חוסכת לעצמה, ואיזה מקור הכנסה יציב ומניב הייתה מרוויחה לו הייתה מאמצת אסטרטגיה כוללת של התקנת פנלים סולריים.
אגב, פנלים סולריים דקורטיביים ניתן להתקין גם על גבי קירות הפונים לכיוון דרום ובכך להרוויח שטחי התקנה נוספים. חניונים הם דוגמא קלאסית לשטחי ענק בערים שכיום יש בהם שימוש אחד בלבד – חנייה. אם היו מכוסים בפנלים סולריים היו מייצרים הכנסה ניכרת ושופעת וגם יוצרים צל נחוץ למכוניות שמתחתם.
על פי מחקר שנעשה במשרד להגנת הסביבה, פוטנציאל ייצור אנרגיה סולרית באזורים בנויים בישראל הינו 46 אחוז מצריכת החשמל של המדינה עד שנת 2030. פוטנציאל שניתן אפילו להכפילו עד שנת 2050. מדובר בהרבה מאוד חשמל, לכן הרבה מאוד הכנסה לעיריות ולרשויות המקומיות!
תשאלו בוודאי ובצדק מהיכן יגיע המימון? בחלקו הוא כבר קיים מקרן של מפעל הפיס בשיתוף פעולה עם משרד האנרגיה ומרכז השלטון המקומי. אך מדובר בסכום ראשוני בלבד.
רשויות מקומיות יכולות להנפיק אג"ח ירוקות ייעודיות לנושא ולהרוויח גם מימון זול וגם להעניק לתושביהן הזדמנות להכנסה מובטחת בתקופה של משבר כלכלי וחוסר ודאות. עיריות ורשויות מקומיות יכולות גם להעמיד על בסיס אג"ח אלו הלוואות בתנאים נוחים לתושבים שרוצים להתקין פנלים סולריים על גגות בתיהם ובכך לעודד מהלך חשוב זה.
אז למה מחכים? לעבודה!
גדעון בכר, פעיל איכות סביבה, מרצה לנושא שינויי אקלים ויו"ר עמותת תושבים משפיעים במודיעין הפועלת לשימור הטבע והגנת הסביבה
